#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד חל הקנין שותפות ע""י תחילת משא-ומתן? - פרט:1] את מחלוקת הסמ""ע והט""ז האם צריך לעשות מעשה מסויים?  2] לשיטות שצריך לעשות מעשה מסויים, באופן שלא עשאו, האם יכול לחזור בו על הרווחים שכבר נוצרו? וכלפי הרווחים העתידיים?  3]האם חל על השותפים שיעבוד-הגוף?"	"1. דעת הסמ""ע שרק אחרי שעירבו את הכסף ששתיהם מביאים לצורך השותפות חל הקנין ע""י משא-ומתן, דעת הט""ז שאף ללא עירוב חל הקנין.<br>2.כתב הנתיה""מ שאף לדעת הסמ""ע שצריך לערבם, כשהיה משא-ומתן אך לא עירבם, יכול לחזור בו כלפי הרווחים שמכאן ולהבא אך לא כלפי הרווחים שכבר נוצרו - ומשום שבזמן שעשאו עשאו לצורך השותפות ושפיר זכה בו השותף.<br>3. כתב הנתיה""מ, שאע""פ שלשיטת הרמב""ם והשו""ע להלן סעיף ג' לא חל שיעבוד-הגוף על אומנים ומשום שלא נעשה קנין בדבר מסויים, מ""מ אף הם מודים כאן שע""י שעשו משיכה או הגבהה חל שיעבוד- הגוף על השותפים - וכמו שמצינו שחל שיעבוד-הגוף על משכיר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 בנ""א רוצים לעשות ביחד עסקים בשותפות למשך שנה ע""י שכל אחד יתן 100,000 ש""ח לשותפות, כיון שאין מטבע נקנה בחליפין: 1]איזה 4 קנינים כותבים הפוסקים שהם יכולים לעשות כדי שיחול קנין-שותפות ביניהם לענין שלא יוכל א' מהם לחזור בו באמצע-התקופה שסיכמו [וסימנך: ""ממשי""]?       2] כשרק א' השותפים עשה את קנין-השותפות, האם השותף שעשה את הקנין יכול לחזור בו?"	"1.יניחו בכיס אחד את ה200,000 ש""ח ו2 השותפים יגביהו את הכיס לצורך קנין-השותפות. <br>2.שכל אחד מהשותפים ימשוך את ה100,000 ש""ח של חברו לשם קנין-השותפות.<br>3.שיתחילו במשא-ומתן של השותפות.<br>4.לדעת הלבוש והסמ""ע מועיל שיכתבו בשטר שב' השותפים קיבלו עליהם בחרם חמור ובשבועה דאורייתא לעשות שותפות, והט""ז חולק וסובר שלא מועיל.<br>5.הט""ז כתב שאף ע""י קנין סודר יכולים להתחייב אף על דשלב""ל ולהשתעבד בשעבוד-הגוף. <br>וסימנך:""ממשי"" - משא-ומתן, משיכה, שטר, יניחו בכיס אחד.<br>2.יכול, השיבת-ציון [המובא בפ""ת] כתב כן כלפי הקנין שע""י משא ומתן, והחזו""א כתב כן כלפי הקנין שע""י הגבהת הכיס."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 חברים עשו ביניהם שותפות לעסק עם חלוקה ששוה ברווחים בלי לעשות  מעשה-קנין והרויחו, וכשבאו לחלק את הרווחים השותף שהשקיע יותר כסף עבור העסק חוזר בו ורוצה לקחת מהרווחים שנוצרו לפי האחוזים של ההשקעה וטוען שמכיון שלא נעשה שום קנין הוא יכול לחזור בו, איזה 3 טעמים מונעים ממנו לחזור בו? ומה הטעם [פרט האם מ""מ חל הקנין ע""י גמ""ד/משא-ומתן ללא עירוב-מעות/עם עירוב-מעות, וכשל""ח הקנין, האם מועיל חזרה כלפי למפרע]?"	"לא מועילה החזרה על הרווחים שכבר נוצרו, משום 3 טעמים:<br>1.לשיטת המהר""ם והרמ""א הביאו  בשם י""א גמירות-דעת גמורה מספיק כדי לחול קנין שותפות, חל קנין-שותפות ביניהם וא""י לחזור אף מכאן ולהבא.<br>2.לדעת הט""ז כשהיה משא ומתן ביניהם לשם קנין-שותפות קונה אף ללא עירוב-המעות, חל קנין-שותפות ביניהם וא""י לחזור אף מכאן ולהבא.<br>3.לדעת הסמ""ע שהמשא-ומתן קונה רק עם עירוב, כתב הנתיה""מ שהחזרה שלו מועילה רק לרווחים שמכאן ולהבא - כי כלפי הרווחים שכבר נעשו, כיון שבזמן שנעשו הרווחים, היתה דעתם לעשות את הרוווחים האלו לצורך השותפות, מיד הם נהיו שייכים לשותפים. [ויעויין בנתיה""מ [ריש סק""א] שהסמ""ע סתר את משנתו  - שבפרישה כתב שיכולים לחזור אף  כלפי הרווחים שכבר נעשו.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לוה כסף וכשהגיע זמן הפרעון ביקש המלוה מהלוה שיקנה בכסף שצריך לפרוע לו סחורה ויהיה שותף עמו בסחורה, האם  המלוה מפסיד באופנים הבאים:      1]כשנאנסה הסחורה אחרי שקנאה? ומה הטעם?  2] כשקנה סחורה ברוב הכסף ומיעוט הכסף שנשאר נאנס?            3] מה הדין כשעדיין לא הספיק לקנות סחורה וכל הכסף שמיועד לפרעון נאנס? ומה הטעם?	"1.כן - כי מיד כשקנאה לצורך המלוה היא ברשותו.[נתיה""מ] ובנתיה""מ [בחידושים סק""ה] נראה שגם הלוה מפסיד כי סיכמו שהסחורה תעמוד לשתיהם למחצית-שכר.<br>2.3.חייב הלוה - כי לא מועיל מה שסיכמו שיקנה בכסף סחורה בדיבור בעלמא להפקיע את הכסף מרשות-הלוה. [רמ""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 בנ""א רוצים  להיות שותפים במטלטלים לתקופה מסויימת ע""י שיביא כל אחד מטלטלין שהם מסכמים עליהם שבהם הם יהיו שותפים והם ישכירו אותם ויהיו שותפים ברווחים, איזה 3 קנינים נוספים [-ממה שמנינו בשותפות ע""י שכל אחד מביא את כספו] כותב השו""ע שאפשר לעשות כדי שלא יוכל א' השותפים לחזור בו,  וסימנך ""עשק""?"	"1.יעשו קנין סודר שבו מקבל על עצמו כל א' מהשותפים להביא את המטלטלים שהם מסכמים שיכנסו לשותפות.<br>2. ישכרו מקום ויניחו בו  את המטלטלים שבו הם רוצים להיות שותפים ויקנה לשותפות מטלטלי חברו ע""י קנין חצר.<br>3.יערבו את המטלטלים שהם רוצים להיות בו שותפים. [ודעת הכס""מ שבעירוב צריך גם שיעשה קנין כמו משיכה או הגבהה, אבל הסמ""ע כתב שא""צ לעשות קנין.]<br>וסימנך ""עשק"" -עירוב,שכירות, קנין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 בנ""א רוצים  להיות שותפים במטלטלים לתקופה מסויימת ע""י שיערבו ביחד את המטלטלים שעליהם הם מסכמים, 1]בשותפות בפירות, האם מועיל לערב את הפירות - א]כשב' השותפים מביאים את אותו סוג פרי? ומה הטעם?  ב]כשכל א' מהשותפים מביא סוג פרי אחר?    2]האם מועיל לערב את הכסף בשותפות בכסף א] כשכל א' מהשותפים מביא סוג מטבע אחר?  ב] כשב' השותפים מביא את אותו סוג מטבע? ומה הטעם?    3]האם מועיל לערב חביות יין ודבש?"	"1.א]כן - כיון שבדרך-כלל אדם מקפיד על קב שלו וע""י העירוב לא ניכר מי הביא כל פרי, חל הקנין.   ב] לא  - כי ניכר המינים שהם נותנים לשותפות.  2.א] לא -כיון שניכר המינים שכל אחד נותן לשותפות.  ב]נחלקו הפוסקים, דעת הסמ""ע שלא מועיל - כיון שבדרך-כלל אדם לא מקפיד על המעות שלו דוקא, לכן אין הוראת-שותפות במה שעירבן, דעת החזו""א שמועיל.   3.לא - כיון שניכרים על כל חבית של מי היא שייכת.[סמ""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים שכרו מקום, האם הם קונים בקנין חצר: 1] כשנפל חפץ של הפקר למקום ששכרו?     2] כששותף א' רוצה לקנות  בקנין גמור משותפו הב' חפץ אחר שלא קשור לשותפות והחפץ כבר היה מונח במקום ששוכרים אותו אלא שעכשיו אמר השותף לשותפו שיקנהו בקנין-חצר במקום ששכרו? ומה הטעם?      3]כששותף א' רוצה לקנות לגמרי משותפו חפץ אחר שלא קשור לשותפות והניח במיוחד את החפץ במקום המושכר להם כדי שיקנהו בקנין חצר?     4] כשמניחים את החפצים שרוצים להיות בו שותפים ואינם רוצה לקנות לגמרי אלא בקנין-שותפות שזה יהיה שייך לשתיהם?                      5]כשרוצה לקנות לגמרי ולא הניח שם במיוחד את החפץ עבור כך ואין זכות/יש זכות לשותפים להניח במקום חפצים שלא שייכים לשותפותם? ומה הטעם בזה?	"1. כן.    2.לא - כי שותפים לא קונים אחד מהשני בחצר-המשותפת להם.       3. נחלקו הפוסקים, דעת המחנה-אפרים המובא בנתיה""מ וברעק""א שקונה, דעת הנתיה""מ שלא קונה.           4. נחלקו הפוסקים, דעת הקצוה""ח שקונה [ובזה ביאר שמה שקונים השותפים בקניןהשותפות ע""י שמניחים במקום המושכר להם הוא משום שאינם רוצים לקנות לגמרי], דעת הנתיה""מ שלא קונה - ומשום שחצר-השותפים לא קונה משותף א' לב' אף כשאי""ז קנין גמור.          5.הנתיה""מ מחדש שכן - לפי שביאר את הטעם שחצר לא קונה משותף א' לב' עפ""ד הר""ן שהגדר בשותפות שבזמן ששותף משתמש במקום המשותף להם, הוא הבעלים היחידי במקום כי התברר למפרע שהוא זכה לאותו זמן להשתמש בזה, ולכן א""י לקנות שותף מחברו - כי בזמן ששותף א' מניח חפץ במקום, מתברר שהמקום הזה הוא רק שלו ולכן החצר א""י לקנות לשותף הב', אבל כשסיכמו שאין זכות לשותפים להניח במקום חפצים שלא שייכים לשותפות, אף כשמניח שותף במקום-המשותף הוא שייך לשתיהם, ולכן שפיר הם זוכים בקנין-השותפים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נחלקו הראשונים כשבעלי-מקצוע סיכמו שאת כל הרווחים שיהיה להם לזמן מסויים הם יהיו שותפים בו בשוה, האם חל ההסכם שמחמתו אינם יכולים לחזור בהם אף מכאן-ולהבא:         1] איזה סברא ישנה שחל קנין השותפות ע""י הדיבור בלבד שסיכמו?      2] מה הטעם שחל ע""י קנין-סודר ואין חסרון של דשלב""ל על רווחי-העבודה שמתחייבים זה לזה?                         3] מה הטעם שחל הקנין ואינם נחשבים כמו עבדים - והרי פועל מטעם זה יכול לחזור בו?"	"1.  שיטת המהר""ם שכשיש גמירות-דעת גמורה, חל קנין אף ע""י דיבור בלבד. <br> 2.שיטת הראב""ד שכיון שהאדם נמצא בעולם, יכול אדם לשעבד א""ע לעשות עבודות לחברו, ועי""ז חל עליו שיעבוד כמו שחל בדקל לפירותיו. <br>3.רק כשפועל משתעבד לבעה""ב וא""י לחזור בו, הוא נראה שהוא עבד לבעה""ב, משא""כ כאן ששתיהם משתעבדים א' לב', אף א' לא נחשב לבעה""ב שהרי גם הוא משועבד לחברו.[סמ""ע להלן סקמ""ד, והובא כאן בנתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נחלקו הראשונים כשבעלי-מקצוע סיכמו שהם יהיו שותפים בשוה בכל הרווחים שיהיה להם לזמן מסויים ועשו קנין-סודר על ההתחייבות הזו האם חל הקנין שימנע מהם לא לחזור בהם כלפי הרווחים העתידיים: 1] איזה 2 אופנים לכו""ע חל הקנין?   2]באופנים רגילים מה הם סברות-המחלוקת? ולשיטות שלא מועיל כשעשו קנין-סודר, האם יכול לחזור רק על הרווחים העתידיים או אף על הרווחים שכבר נוצרו? ומה ההלכה למעשה?"	"1.א] כשאמרו מפורש שעושים קנין כדי שלא יוכלו לחזור בהם.[מהר""י בן לב - המובא בגליון מהרש""א וכ""כ הקצוה""ח להלן סימן של""ג]<br>ב]כשעשו קנין ועיקר הקנין נעשה עבור השתתפות שלהם על מטלטלים שנמצאים בעולם אך אמרו שהם מתחייבים גם על רווחים שעדיין לא באו לעולם. [הגרעק""א בשם הרש""ך]<br> 2. נחלקו הרמב""ם והראב""ד וכן השו""ע והרמ""א, השו""ע פוסק כשיטת הרמב""ם שלא חל שום קנין ואף על הרווחים שכבר נוצרו כי הוא דשלב""ל, ומשום שאיננו עבד, [ומ""מ אף להרמב""ם באופן שחשב שחל הקנין ועשייתו היתה לצורך השותפות, אע""פ שלדעת הרמב""ם לא חל הקנין, מ""מ כיון שעשייתו היתה לצורך השותפות, א""י לחזור בו כדין מגביה מציאה לחברו קנה חברו]  הרמ""א מביא את שיטת הראב""ד שחל הקנין כי אדם הוא נמצא בעולם, וכתב הנתיה""מ שלדינא נראה שמכיון ששיטת הרמב""ם הוא דעת יחידאה, אם עשה קנין-סודר א""י לחזור בו, והגריש""א [בקובץ תשובות] כתב שיכול לומר קים לי כהרמב""ם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ג	"שים לב בשאלה 2 שלשיטות שלא מועיל אף כלפי הרווחים שכבר נוצרו י""ל ש.... משום שס""ל שלא..."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעלי-מקצוע סיכמו שאת כל הרווחים שיהיה להם בתקופה מסויימת שקבעו הם יהיו שותפים בו בשוה והם לא עשו קנין ובאמצע-השנה א' השותפים רוצה לחזור בו: 1]האם מועילה חזרתו אף כלפי  הרווחים שכבר נוצרו?  ומה הטעם?            2]האם יכול לחזור על הרווחים העתידיים כי דינם כפועל שחוזר בו?  ומה הטעם?	"1.לא.         2.שיטת הרמב""ן והרשב""א והרמ""א מביא את שיטתם  שיכולים לחזור בהם כי יש להם דין פועל שיכול לחזור בו מכאן ולהבא וכתב הנתיה""מ שכך קיי""ל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 בנ""א סיכמו שכל קניה שתזדמן להם במשך שנה הם יחלקו ביניהם את הרווחים ולא עשו קנין נחלקו הראשונים כשא' מהם רוצה לחזור בו הן על הרווחים שכבר נוצרו והן על הרווחים שמכאן ולהבא האם הוא יכול לחזור בו, מה הם הסברות בזה? ומה פוסק הש""ך בזה?"	"לשיטת המהר""ם א""י לחזור אף על הרווחים שמכאן-ואילך, אך לשיטת שאר הראשונים כיון שלא עשו קנין, חוזר כלפי הרווחים שמכאן ואילך.<br>וכלפי הרווחים שכבר נוצרו, נחלקו הראשונים שיטת הרמב""ן שיכול לחזור בו כי זה נחשב לדשלב""ל שלא חל כלום, שיטת הרשב""א  וכך פוסק הש""ך שא""י לחזור בו,  ומשום שבזמן שעבדו להרויח אותם הם נעשו על דעת שהרווחים יהיו לצורך השותפות שביניהם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ג	יש מחלוקת ראשונים אחת האם חל הקנין כלפי רווחים שכבר נוצרו, ויש מחלוקת נפרדת האם יכול לחזור בו מכאן ואילך.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים במטלטלים עשו שומא במטלטלים שהם השתתפו בו ואח""כ התברר שמעיקרא היתה להם טעות בשומא יותר מכדי אונאה שמבטלת מקח, האם התבטלה השותפות כשהקנין-שותפות נעשה ע""י:                       1] משיכה? ומה הטעם?                     2]תחילת משא-ומתן? ומה הטעם?                      3] כשעשו גם משיכה וגם תחילת משא-ומתן?"	"1. כן - כמו בכל קנין של מטלטלים שבטעות של יותר מכדי אונאה התבטל המקח.<br>2.לא - כי רק משיכה מתבטלת ע""י יותר מכדי אונאה משא""כ משא ומתן, חל על השותפים שיעבוד-הגוף לשותפות אלא שעליו להשלים את החסר.<br>3.לא - כי אמנם הקנין שע""י המשיכה התבטל, מ""מ חל ע""י המשא-ומתן.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אחים יורשים ועדיין לא חילקו את הירושה:1] האם מותר לכל אחד מהאחים לקנות בכספי-הירושה בגדים לעצמם? ומה הטעם?  2] כשיבואו אח""כ לחלק את הירושה, האם ב""ד ישום את הבגדים שהם קנו?  3]כשבזמן שב""ד ישומו והבגדים  בלו או נאבדו, האם ב""ד ישום כמה הם היו שוים בזמן קנייתם או שלא ישומום כלל? ומה הטעם?   4] האם לכתחילה יכולים האחים למחות שאף אחד לא יקנה כלום מכספי-הירושה?"	1.כן - כי הם מוחלים זה לזה.   2.כן.               3.לא ישומו - כי דעתם למחול על מה שלא ניכר בעין.       4.כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אחים יורשים ועדיין לא חילקו את הירושה:       1]וכל אחד מהאחים קנה בכספי-הירושה בגדים לאשתו/לבניו/לבנותיו, האם ב""ד שם אותם כדי להפחית להם מהירושה? ומה הטעם?              2] כשיבואו אח""כ לחלק את הירושה, מה הם 2 הטעמים שב""ד שם רק את בגדי-שבת ויו""ט שהם קנו?                3]כשבזמן השומא של ב""ד הבגדים  בלו או נאבדו, האם ב""ד ישום כמה הם היו שוים לפי שעת-הקניה או כמה שהם שוים עכשיו?  ומה הטעם?      4] האם לכתחילה יכולים האחים למחות שאף אחד לא יקנה כלום מכספי-הירושה?                    5] כשבני-היורשים אכלו מכספי-הירושה, האם אפשר לתבוע את אביהם שישלם את מה שהם אכלו?"	"1.לא.    2.א]הרא""ש כתב כיון שהם לבושים בבגדי יום-חול ואשתו ובניו לא אמורים לבוא לב""ד, זו בושה עבורם לבוא במיוחד לב""ד עבור זה, משא""כ בגדי-שבת ויו""ט שהם לא לבושים בו, עליו להביא לב""ד את הבגדים.  ב] הרמב""ם כתב [הובא בש""ך] שלא הסכימו האחים למחול אלא על בגדי-חול שהם יותר זולים.         3.לא ישומו - כיון שהם לא קיימים.                                       4.כן.                         5. הב""י  מביא תוספתא שא""א."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שותפים קנו בכספי-השותפות בגדים לעצמם לנשותיהם לבניהם ולבנותיהם, האם שמים אותם לפני חלוקת-השותפות?            2]שותף נתן לאדם זר בפני שותפו מתנה מחפצי/מכספי-השותפות וראה שותפו ושתק, האם נוכל להוכיח משתיקתו שמחל?	"1.נחלקו הראשונים והפוסקים, הרמב""ם והטור כתבו וכן פוסק הרמ""א שיכולים, אלא שמוסיף הרמ""א שבמקום שהמנהג שאינם יכולים לקנות, הולכים אחרי המנהג, הב""י בבדק-הבית והערך-לחם כתבו שאינם יכולים, ומוסיף הערך-לחם לדייק ממה שהשו""ע לא כתב את ההלכה הזו, משום שס""ל שלא קיי""ל כן.                 2. כן, [נימוק""י והובא בנתיה""מ] ולמד כן מהגמ' שמחלו האחים למי שקונה בגדיהם לבניהם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ט	בשאלה 1 שים לב האם תשובתך מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אחים שירשו את אביהם ועדיין לא חילקו את הנכסים וגדול-האחים קנה לעצמו בגדים:  1]האם כשיחלקו את הנכסים יהיה עליו להחזיר לאחים את הכסף שהוציא עבור קניית הבגדים?           2]כשקנה בגדי-שבת באיזו מחלוקת תלה הש""ך את דינו האם יהיה חייב להחזיר את ההוצאות לזה?"	"1.לא - כי האחים מוחלים לו כי זו לטובתם שיתלבש בבגדים טובים ויראה מכובד לפני הפועלים ועי""ז ישמעו דבריו.                                 2. כתב הש""ך שהוא תלוי ב2 הטעמים מדוע שמים את בגדי-שבת שקנו האחים, שלטעם הרא""ש שהוא משום שאפשר להביאם לב""ד, לאח גדול אף מותר לכתחילה לקנות בגדי שבת כי בגדול-האחים יש תועלת לאחים שיראה מכובד ואף בבגדי-שבת, אך לסברת הרמב""ם שהאחים לא מוחלים בגלל שהבגדים האלו הם יותר יקרים, אף גדול-האחים איננו מותר אלא בבגדי יום-חול. ונשאר הש""ך בצ""ע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"3 בני-אדם השתתפו ביחד לקנות שור בשווי 1,000 ע""מ לשוחטו ולחלקו לאבריו, א' הביא 600 ב' הביא 300 וג' הביא 100 ועשו תנאי מפורש שבעל ה100 יקבל חצי מאברי-השור ובעל ה300 יקבל 40% מהשור ובעל ה-600 יקבל רק 10% מהשור, כמה יקבל כל אחד מהשותפים?"	כפי תנאם - שהרי תנאי שבממון תנאו קיים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"3 בני-אדם קנו ביחד שור ב-1,000 א' הביא 600 ב' הביא 300 וג' הביא 100 ושחטוהו וחילקוהו לאבריו ולא התנו כיצד יחלוקו, כמה יקבל כל אחד מהשותפים? ומה הטעם?: 1] כשקנוהו ע""מ לשוחטו ולחלקו לאבריו?  2]כשקנוהו ע""מ לחרוש בו ובסוף שחטוהו וחילקוהו לאבריו? ומה הטעם?"	"1. 2.כל אחד כפי מעותיו - כי הולכים לפי מה שממנו מגיע הרווח וכיון שהרווח הוא מאברים ואת האברים אפשר לחלק.  [במקרה של שאלה 1 כתב הנתיה""מ שמכיון שלא התכוונו לטרוח כדי להרויח אלא להשתמש בו, אין זה נחשב לשותפות שיחלוקו בו בשוה]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ה	הדין שוה ב2 המקרים של 2 השאלות	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]האם השותפים יכולים להתנות שינהגו בשותפותם אחרת ממה שמקובל לנהוג בכזו שותפות?              2]עשו תנאי במפורש על הנהגת-השותפות, האם א' השותפים נאמן לטעון שהחליט שותפו לבטל את התנאי?	"1. כן.                      2. בסתמא לא אא""כ יש לו על כך אמתלא טובה.[מים חיים בפ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותף רוצה להוציא לצורך-השותפות דבר שלא סיכמו על כך מראש והוא לדבר שלא נחשב לשינוי מהשותפות:           1] כיצד ינהג?        2]האם שותפו ישלם לו את ההוצאות? ומה הטעם?	1. כמו בשל ממונו.                                         2. כן - כי שותף נחשב ליורד ברשות.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני-חבורה האוכלים יחד וא' מהם אוכל הרבה:1] האם יכולים לסלקו?  2] האם עליו לשלם על מה שכבר אכל?	"1. כן.  2. לא.[פ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים סיכמו שכל חודש שותף אחד ישמרנו:     1]האם יש להם דין של שומרים?                       2] א""כ, מה גדר החיוב שמירה שלהם?  ומה 1 מתוך 2 הטעמים?"	"1.כן. 2.שומרי-שכר,        א]הנתיה""מ כתב, שהם שכירים זה לזה.            ב]הט""ז [ביו""ד סימן קע""ז - המצויין  בנתיה""מ] כתב שבהנאה שהם משתתפים יחד ומאמינים זה לזה, הם משתעבדים לשמור זה לזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שלא סיכמו מי ישמור ואחד השותפים הכניס לביתו את הסחורה שהם שותפים בה ופשע בסחורה וניזוקה, האם הוא חייב? פרט, האם הוא שומר? וא""כ, איזה גדר של שומר? ומה הדין אם נגנבה הסחורה? [3 שיטות בראשונים ו3 שיטות בפוסקים, ומה הם הסברות בזה?]"	"א] המהר""ם המובא במרדכי [ובב""י] מביא את שיטת ר' משה וכך פוסק הט""ז שהוא שומר-שכר, כי מתקבלת טענת שותפו שהוא תיכנן לשמור אחריו - והרי זה שמור לי היום ואשמור לך למחר.<br>ב]שיטת המהר""ם עצמו וכך פוסקים הש""ך והנתיה""מ שאיננו אפילו שומר-חינם - כי הכניסו לביתו כדי לשמור על חלקו ולא היתה לו שום כוונת שמירה על חלק שותפו.<br>ג]שיטת הרא""ה והגהת-אלפסי וכך פוסקים הרמ""א המהרי""ט המהר""ם אלשקר והחת""ס, שהוא שומר-חינם - כי מתקבלת טענתו של השומר שטוען שאם הוא היה יודע ששותפו רוצה אח""כ לשמור [-ועי""ז הוא נעשה ש""ש] הוא היה לוקח לשמור רק את חלקו או הוא היה נזהר יותר.<br>ד] הנתיה""מ כתב לחלק שרק כששותף אחד הכניס את כל הסחורה, איננו שומר כלל - וכדעת הש""ך, אבל אם כל אחד מהשותפים מכניס לביתו חצי מהשותפות, כל אחד הוא שומר-שכר - כי הוא מחוייב לשמור על חלקו ועל חלק שותפו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ח	שיטה ה4 היא מחלקת בין אם השותף אסף לבד את כל הסחורה של השותפות לבין אם כל אחד שומר על חצי מהשותפות.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הכניס לביתו חפץ של חברו כדי לשומרו ולא אמר שמקבל לשמור ואח""כ פשע בשמירה וגנבו את החפץ, האם חייב לשלם? ומה הטעם? ומה החילוק משותף שנחלקו בו הפוסקים?"	"חייב - כי כשהכניסו לביתו ודאי קיבל לשמור. ורק בשותף, י""ל שהכניס לביתו כדי לשמור על חלקו. [נתיה""מ]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] 2 שותפים התחילו לשמור ביחד על הסחורה שקנו ופשע בה אחד השותפים ונגנבה, האם חייב השותף שנגנבה ממנו? ומה הטעם? <br>2] מה הדין כשאח""כ החליטו שכל חודש ישמור שותף אחר ונגנב מהשותף שהתחיל לשמור לבד בחודש הב' א]כשהם שומרים במקום המושכר להם? ומה הטעם?   ב] מה הדין שהם שומרים כל אחד בביתו? ומה הטעם?"	"1. לא - כיון שהתחילו ביחד לשמור, בתחילת השמירה נעשו משועבדים זה לזה ויש להם פטור של בעליו עמו.  2.א] פטור - כיון שבזמן שהוא התחיל לשמור, השותף הא' היה משועבד לו.  ב]חייב - כיון שסיכמו שכל חודש שותף אחר ילקחנו לביתו לשמור, המשיכה לביתו מחשיבתו לקנין שעוקרת את הפטור של בעליו עמו שהיה לו בתחילת-השותפות.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים בסחורה שבתחילת-השותפות סיכמו שכל חודש ישמור שותף אחד על כל הסחורה ואח""כ החליטו ששתיהם ישמרו ביחד כל אחד על חצי-סחורה ונגנבה בזמן ששתיהם שמרו ביחד על כל הסחורה,<br>האם השותף שבחודש הא' התחיל לשמור לבד חייב לשלם לשותף הב' - שהרי בזמן שהשותף הב' הצטרף לשמור עמו כבר היה השותף ששמר בחודש הא' משועבד לשותף הב' מחמת שמירתו בחודש שלפניו:<br>א]כשהם שומרים ביחד במקום המושכר להם? ומה הטעם?   וא""כ, כמה?  ומה הטעם?                                 ב] מה הדין כשהם שומרים כל אחד בביתו? ומה הטעם?"	"1.הט""ז והנתיה""מ סוברים שפטור - שכיון ששתיהם שומרים ביחד, לא יתכן שיהיה חיוב לא' יותר מלב', הסמ""ע חולק וסובר שחייב אך איננו  משלם אלא  רביע - כי כששתים שומרים מוטלת על כל אחד שמירה רק על חצי, וחצי ממה שהיה מוטל על השותף הא' לשמור, הוא שייך לו.<br>וכתב הנתיה""מ שכשהם שומרים ביחד במקום המושכר להם לא משלם כלום - וכסברת הט""ז, וכל הדין של הסמ""ע שמשלם הא' רביע יתכן בא' מב' אופנים: א] כשכל אחד שומר בביתו על חצי מהסחורה - שאז אע""פ שהם שומרים באותו זמן, מ""מ אינם שומרים ביחד.                   ב] כשהשותף ששמר בחודש הא' בחודש שמוטל עליו לשמור שכר את השותף הב' - ואז אע""פ שהם שומרים ביחד, כיון שעיקר השמירה מוטלת על השותף הא', לא נוכל לפטור את הא' מחמת הפטור שיש לשותף הב'."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים ששיעבדו את עצמם לשותפות אך עדיין לא הגיעה הסחורה ולכן לא התחילו לשמור: 1] מה הדין כשבזמן ששיעבדו את עצמם היו בבעליו עמו ובזמן שהגיעה הסחורה לא היו בבעליו עמו, האם יש להם פטור?  2] מה הדין במקרה הפוך כשבזמן שקיבלו את הסחורה היה בבעליו עמו ובזמן ששיעבדו את עצמם לא היה בבעליו עמו?	"1.נחלקו הפוסקים דעת הקצוה""ח שפטורים - כי אזלינן בתר תחילת השיעבוד, דעת הנתיה""מ שאזלינן בתר תחילת-השמירה.  2. לכאורה תלוי במחלוקת הנ""ל ולנתיה""מ יהיו פטורים, לקצוה""ח יהיו חייבים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר כלי ל30 יום כשלא היה בבעליו עמו ואחרי 20 יום חזר ושכר את הכלי לעוד 30 יום בבעליו עמו ונגנב הכלי בתוך ה10 ימים הראשונים של השכירות הב', האם הוא חייב לשלם?	"נחלקו הפוסקים, דעת הט""ז והנתיה""מ שפטור - כיון שחל פטור של בעליו עמו אף על ה10 ימים הראשונים, דעת הבתי כהונה שמציין הגרעק""א [להלן ריש סימן שמ""ו] שחייב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שכרו ביחד כלי לצורך השותפות על דעת שכל א' מהשותפים ישלם מכספו הפרטי חצי מהעלות של שכירות-הכלי ואחרי שחילקו בשוה את הרווחים שלח שותף א' את חצי-מתשלום השכירות שיעבירנו למשכיר ע""י שותפו הב' ונגנב מהשותף, מה החילוק בין אם בזמן שמסר לשותפו את התשלום נשאר אצל השותף חפץ מהשותפות או שלא נשאר?  ומה הטעם?"	"כשנשאר - פטור,  כי אע""פ שחילקו את הרווחים הם נשארו שותפים ועי""ז יש לשותף שקיבל את הכסף פטור של בעליו עמו.  כשלא נשאר - פקעה השותפות ואז מחוייב מדין שותף שדינו כש""ש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שלא היו חלקיהם שוים בהשתתפות ואירע הפסד לשותפות: 1] כיצד מתחלקים בהפסדים האם בשוה או לפי כמה שכל אחד נתן? והאם בעל-המועט צריך לשלם מביתו?               2] מה הסתירה בדעת השו""ע?             ומה הם 3 שיטות הפוסקים בזה?               ומה החילוק האם ההפסד הוא מחמת גניבה או מחמת עניני-השותפות?"	"1.נחלקו הראשונים ו3 שיטות בזה: 1.שיטת הראב""ד שהשותפות היא רק לרווחים ולא להפסדים ולכן גם אם לא היה הפסד גדול עד שיהיה צריך לשלם מביתו,  חולקים בהפסדים לפי מעותיהם.           2.שיטת הרמ""ה שאע""פ שהם שותפים גם בהפסדים, מ""מ יש אומדנא ששיעבדו רק  את הכסף שהניחו בקופת-השותפות ולא לשלם מביתו.  3.שיטת הרמב""ם שצריך לשלם מביתו.<br>2.השו""ע כאן פוסק שא""צ לשלם מביתו, ואילו לעיל סימן צ""ו פסק כמו הרמב""ם שמשלם מביתו,  ולכן דעת המבי""ט שקיי""ל שמשלם מביתו ואילו דעת הט""ז  שקיי""ל שא""צ לשלם מביתו , והב""ח מחלק וכן פסקו הש""ך והחת""ס שרק כשההפסד מחמת גניבה ולא מעניני-השותפות, א""צ לשלם מביתו כיון שהם לא השתתפו כלפי הפסדים שהם לא קשורים לשותפות, אבל על הפסדים שמחמת השותפות, משלם מביתו. ודעת הנודע ביהודה שא""א להוציא ממון - כיון שזה נגד דעת הראב""ד והרמ""ה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים קנו שור א' נתן 10 זהובים וא' נתן זהוב והרויחו מהשכרת-השור 10 זהובים וחילקו בשוה את הרווחים - לכל אחד 5 זהובים ואח""כ כששחטו את השור אירע הפסד לבשר של סך 10 זהובים, כיצד יחלקו את ההפסד?  ומה הטעם?"	"בעל-המועט יחזיר מביתו את כל ה5 זהובים שקיבל - כי ""רווחא לקרנא משתעבד"" -שלפני חלוקת-הרווחים צריך שכל אחד יקבל את הקרן שהשקיע.[נתיה""מ והפלאה {בכתובות}]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]קבעו זמן לשותפות ואחרי הזמן שקבעו נוצר רווח, כיצד מחלקים את הרווחים?  ומה הטעם?   2]קנו שור בשותפות למשך שנה ואין חלקיהם שוים ואחרי שנה מכרוהו כשהוא חי, כיצד יחלקו את הרווחים?	"1.לפי הכסף שכל אחד השקיע - כי עבר הזמן שבו הם קבעו להיות שותפים.   2.נחלקו הפוסקים, בפשטות וכ""כ הש""ך, שחולקים לפי מעותיהם - כיון שהרווח הוא לאחר הזמן, המחנה-אפרים והנתיה""מ חולקים ומחדשים שכשהרווח בא מחלקים מצורפים, אף לאחר זמן חולקים בשוה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים שהביאו כל אחד כסף עבור השותפות א' מנה וא' מאתים ולפני שהספיקו להשתמש בכסף הוא נגנב/נאבד, כיצד מחלקים את ההפסד? ומה החידוש בזה?	"כל אחד לפי מעותיו, והחידוש שאע""פ של""ש לומר בזה את סברת הרמ""ה בפחתו שגם כשהיה משאיר כל אחד בביתו היה קורה ההפסד הזה כי רק כאן אירע הגניבה, קמ""ל שמחלקים לפי הכסף שכל אחד הביא - כיון שהכסף שהם הביאו לא נעשה בהם שינוי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מינה גובה לגבות את חובו מהגוי העומד על סך 7 זהובים ותמורה לזה הבטיחו שישלם לו זהוב ואח""כ הלכו ביחד המלוה והגובה וקנו סחורה במחיר 7 זהובים והתייקרה הסחורה:     1] באיזה אופן לכו""ע לא מקבל הגובה רווחים מהסחורה אלא את הזהוב + כמה שמשלמים לפועל שעוזר לקנות סחורה?      2]באיזה אופן נחלקו הפוסקים האם מגיע לגובה רווחים מהסחורה עצמה? ומה הם סברותיהם?   3] ומה החילוק אם בזמן הקניה התכוון לשתף את הגובה בסחורה או לא?"	"1. כשבזמן קניית הסחורה המלוה לא התכוון לשתף את הגובה בסחורה עצמה.<br>2. כשבזמן קניית הסחורה המלוה התכוון לשתף את הגובה בסחורה עצמה, דעת הב""י והקצוה""ח שמכיון שכל הזהובים שייכים רק למלוה, לא קנו את הסחורה בכסף שלו שיוכל לקבל ממנה רווחים, דעת הרמ""א והנתיה""מ, שכיון שנקנית הסחורה על דעת להשתתף עם הגובה ברווחי-הסחורה לפי ערך של זהוב אחד, מגיע לגובה את שכרו  גם מהסחורה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים:1]האם א' מהשותפים יכול להכניס שותף לשותפות ללא קבלת-רשות מהשותף?  עבר והכניס והשותף שהכניס עשה הפסדים, מי ישלמם?    2] האם יכול להכניס פועל שיעבוד לצורך-השותפות וישלם לו מכספי-השותפות בלי להפקיד בידו את הסחורה של השותפות?     3] האם השותף יכול לנסוע לחו""ל או למקום-אחר שימנע ממנו להתעסק בשותפות?"	"1. לא - שהרי רגילים להקפיד על זה, והשותף שהכניסו, עליו לשלם את כל ההפסדים שנוצר ממנו.        2. כן.[ט""ז]       3. לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן ושמעון סיכמו שיתנו ביחד הלוואה בריבית לגוי סך 10,000 $ ויתחלקו בשוה בסכום-ההלוואה ואח""כ יחלקו בשוה בריבית, ולווה הגוי מראובן 5,000 $ ואמר לו שהוא לא צריך את ה-5,000 $ הנוספים, ולכן פנה ראובן לשמעון שישלם לו 2,500 $ כדי שישתתפו בשווה בהלוואה ואח""כ יחלקו בשווה את  הריבית, ושמעון לא נתן ואח""כ נפטר שמעון: 1] באיזה אופן יורשי שמעון לא מקבלים חצי מהרווחים?  2] באיזה אופן מקבלים?"	1. כששמעון הודיע לראובן שלא ישתתף עמו בהלוואה לגוי.<br> 2.כששמעון לא הודיע לראובן אלא שדחה את ראובן שישלם לו בהמשך.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]האם יכול להפקיד את הסחורה אצל אחר בלי לקבל רשות מהשותף? מה הדין כשנגרם נזק מההפקדה אצלו, מי משלם את הנזק?   2]הפקיד את ההסחורה של השותפות ביד מי ששותפו הב' רגיל תמיד להפקיד אצלו: א] מה הדין כשנגנב ממנו? ומה הטעם?  ב] מה הדין כשהשומר לא היה בבית ולכן לא היו יכולים למכור את הסחורה בזמן המכירות של הסחורה ונגרם מזה הפסד? ומה הטעם?	"1.לא - כי אין רצונו שיהא פקדונו אצל אחר, והשותף שהפקיד אצלו, ישלם את כל הנזקים.    2.א]פטור - כי ההפקדה היתה בהיתר שהרי שותפו רגיל להפקיד אצלו.  ב] חייב - כיון שבגלל ההפקדה נוצר נזק.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותף שמכר בהקפה ונגרם מזה הפסד, באופנים הבאים מתי היה אסור לו למכור בהקפה ולכן עליו לשלם את הנזק? ומתי היה מותר לו לכתחילה למכור בהקפה?  1]כשכולם לא מוכרים את הסחורה הזו בהקפה?  2] כשיש בנ""א שמוכרים את הסחורה הזו בהקפה ויש בנ""א שלא מוכרים אותה כלל בהקפה?  3]כשכולם לפעמים מוכרים אותה בהקפה ולפעמים במזומן ומכר אותה בהקפה לגוי?   4]כשעליו לשלם את הנזק, האם עליו להחזיר את המחיר שמכר בהקפה?"	"1. 2.היה אסור לו ועליו לשלם [וכשיש בנ""א שמוכרים אותה בהקפה, צ""ל הטעם בזה משום שיש שלא מוכרים, היה מוטל עליו לשאול אותו האם יכול למוכרו בהקפה].   3. היה מותר לו - כיון שכך הרגילות.   4. לא אלא כמה שהיה שווה לימכר כשהיה דורש על זה תשלום במזומן.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשרגילים למכור את הסחורה בהקפה אך סיכמו במפורש שהם לא ימכרוה בהקפה וא' השותפים רוצה למוכרה בהקפה לאדם-אמין ולא אכפת לו לצאת מהשותפות, האם מותר לו למכור לאותו אדם את חלקו מהשותפות בהקפה? ומה הטעם?	"כן - כי יכול לומר לו שמכיון שהאדם שאני רוצה למכור לו בהקפה הוא נחשב בעיני ב""ד לאדם אמין, אני יכול לצאת מהשותפות ולקחת את חלקי שבשותפות. [נתיה""מ] וצ""ל שמדובר כשלא קבעו זמן לשותפות - שאז כשיש לו סיבה טובה [ראה נתיה""מ סקל""ד] הוא יכול לצאת מהשותפות, אבל כשקבעו זמן לשותפות וסיכמו שלא יקיפו, א""י להקיף בתוך זמן השותפות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עבר ושינה מהשותפות: 1]ואירע רווח, כיצד מחלקים את הרווחים? ומה הטעם?     2]כשאירע נזק ויודעים בבירור שמחמת השינוי הוא, מי משלמו?        3]כשלא יודעים בבירור שהנזק מחמת השינוי אך יתכן?	"1. לאמצע - שהשותף לא התכוון בזה לזכות רק לעצמו והרווחים באו גם מכספי שותפו.                 2.משלם השותף ששינה.                3.משלם השותף ששינה - כי כשאפשר לתלות שזה מחמת השינוי, תולים. [מהרי""ק המובא בב""י]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותף שינה ואחרי ששינה סיפר לשותפו על השינוי ואמר שותפו ""הן"" ונוצר נזק: 1] האם כדי לפטור את השותף ששינה מספיק מה שהשותף אמר ""הן"" או שצריכים לעשות קנין?   2] האם השותף שהסכים צריך לשלם על הנזק שנוצר מהשינוי?"	"1.מספיק דיבור.                           2. הש""ך מביא בשם תשובת דברי-ריבות שסגי כשהשותף כתב שמסכים, ולכאורה ה""ה כשאמר ""הן""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותף שינה ואחרי ששינה סיפר לשותפו על השינוי והשותף שתק ונוצר נזק מהשינוי:     1]האם פטור השותף ששינה? ומה הם הסברות בזה?                      2]ומה הדין כשאמר ""מה שעשית כבר עשוי"", האם השותף ששינה צריך לבדו לשלם על הנזק שנוצר מהשינוי?"	"1. נחלקו הפוסקים, דעת הסמ""ע שחייב כי אין הוכחה מהשתיקה להסכמה אלא כיון שלא היה ניתן לעשות דבר אחרי השינוי, לכן שתק, אבל המל""מ והגרעק""א מביאים שיש חבילות תשובות מהגאונים שנחלקו האם אומרים בזה שתיקה כהודאה.            2. כן - כי ממה שאמר אין ראיה להסכמה אלא שאמר שאין מה לעשות. [מהרי""ט המובא ברעק""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתי שותפים התחילו ביחד לשמור ויש להם פטור של בעליו עמו אלא שא' השותפים מכר בהקפה כשהיה אסור לו למכור בהקפה ונגרם מזה הפסד, האם עליו לשלם את הנזק? פרט האם מחמת שהוא לא התכווין להזיק הוא פטור!	"הש""ך הסתפק בזה האם הוא חייב משום שהוא נחשב למזיק בידים או שמא הוא פטור, והשער-המשפט המובא בפ""ת מביא תשובת הרי""ף שהוא פטור - וכנראה הטעם כי הוא לא מוגדר למזיק,                        כמו""כ מצינו ששיטת הראב""ד שלכל המזיקים בשוגג יש פטור של בעליו עמו אפילו כשהזיקו בידים, אבל הב""י להלן סימן שמ""ו ס""ז כתב בשם הנימוק""י שאין הלכה כהראב""ד אלא כהרי""ף והרמב""ם שחלקו עליו, וכן דעת החת""ס שהובא כאן בפ""ת.<br>ובמשפט-שלום [סימן קע""ו סעיף י'] מבאר שאע""פ שלא קיי""ל כהראב""ד, יל""ח שלא אמרו שמזיק חייב בבעליו עמו אלא כשהזיק בכוונה אך כשהתכווין לטובה ויש שעושים כמותו, פטור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'	פרט האם כשהתכווין לטובה נחייבנו מדין מזיק.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותף השקיע לבד בכספו הפרטי והרויח: 1] באיזה אופן לכו""ע הולכים הרווחים לשותף?    2] באיזה אופן נחלקו הפוסקים למי הולכים הרווחים? ומה הם סברות הפוסקים בזה?"	"1.כשלא היתה לשותף טירחה מיוחדת אלא תוך כדי ההתעסקות בשותפות עסק בדבר אחר שלא היה כ""כ הפרעה בזה להתעסקות של השותפות, ומביא הסמ""ע דוגמא לזה, רועה ששומר על בהמות שלקח לשמור על עוד בהמות תוך כדי ששומר על בהמות-השותפות שלהם.                         2.נחלקו הפוסקים: כשהזמן שבו התעסק בהשקעתו הפרטית היה על חשבון השותפות, דעת הסמ""ע שמתחלקים השותפים בשוה כיון שהרווחים באו מזמן השותפות,  דעת הש""ך והנתיה""מ שאע""פ שלכתחילה היה אסור לו להתעסק עם דבר אחר, בדיעבד א""צ לחלק את הרווחים לשותפו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] האם מותר לכתחילה לשותף להשקיע לבד בכספו הפרטי?    2] האם מותר לכתחילה לשותף להשקיע בכספו הפרטי עם אחר?          3]מה הדין בדיעבד כשהשותף עבר והשקיע והרויח/הפסיד, למי הולכים הרווחים/ההפסדים?   והאם יש חילוק בזה בין כשהשקיע לבד או עם אחר?	"1.נחלקו הרמב""ם והטור, הטור סובר שמותר, הרמב""ם סובר שאסור וכך פוסק השו""ע.                 2.לדעת הרמב""ם והשו""ע שאסור נחלקו הפוסקים האם נוהג האיסור אף כשמשקיע עם אחר, הש""ך אוסר והסמ""ע מתיר - כי ס""ל שלכתחילה לא אסרו הרמב""ם והשו""ע אלא כשמתעסק עם זה לבד.                   3.לשותף, והש""ך הסתפק שלדעת הסמ""ע עליו לחלוק ברווחים עם השותף - כיון שהרויח בזמן שהיה מוטל עליו להתעסק בשותפות, ולגבי חלוקת הרווחים אין חילוק בין כשהשקיע לבד או עם אחר שהרי כשהשקיע עם אחר לדעת הסמ""ע אף מותר לכתחילה, ודעת הש""ך שאע""פ שלכתחילה תמיד אסור, בדיעבד הכל לשותף."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'/סעיף יא	בשאלה 2 שים לב האם תשובתך  מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותף שהלוה לשר-גוי וירא לגבות מהשר ובזמן-ההלואה לשותף שהלוהו היה מורא מהשר וידע שלא יוכל לגבות מהשר את הפרעון, האם חייב השותף לגבות/לשלם את החוב - 1] כששותפו ידע מההלואה -שהוא מלוה לגוי אך לא ידע מהמורא שביניהם?   2] כשההלואה היתה שלא מידיעת-השותף?	"1.2.ב2 המקרים מוגדרת התנהגותו של השותף-המלוה לפשיעה.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותף הלוה לשר-גוי בידיעת-שותפו וירא לגבות מהשר, האם חייב השותף לגבות/לשלם את החוב - 1]כשבזמן ההלואה לא היה לשותף-המלוה מורא מהשר ורק אח""כ התחדש המורא?     2]כשהמורא מהשר נוצר ע""י שהשותף שהלוהו עבר דירה ונעשה שכנו של השר וכשעבר דירה ידע שע""י מעבר-הדירה לא יוכל לגבות מהשר את הפרעון, האם חייב השותף לגבות/לשלם את החוב?  ומה הטעם?         3]כשמחמת החוב פטרוהו לשלם מיסים מהזמן שעבר לגור בשכנות-השר, האם במקום לשלם את ההפסד מהחוב ישלם עכ""פ דמי הנאה מהפטור במס?"	"1. פטור.     2. פטור - כי לא מיתדר ליה במקום אחר. [נתיה""מ]   3. כן.[שו""ע להלן סעיף מ""ז]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמעון הלוה כסף ללוים והלך ראובן ואמר ללוים ששמעון המלוה שלח אותו לפטור אותם מחובתיהם ועפי""ז קרעו את שטרי-החובות, האם חייב ראובן לשלם לשמעון על ההפסד: 1] כשמודה שמעון שכך ציוה לראובן אלא שטוען שלא אמר לו ""ע""מ לפטור""?   2] כששמעון מכחיש ויש לשמעון עדים שאותם בנ""א לוו ממנו ועדיין לא פרעוהו וגם שראובן פטרם מחובתיו?        3]ובאופן הזה, האם ראובן יכול לדרוש משמעון שישבע לו שלא ציוהו לפוטרם?"	1. פטור.            2.חייב.    3. לא כיון שיש לראובן את כל הראיות הנצרכות - שחייבים לו עכשיו וגם שראובן פטרם, נוטל בלי שבועה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמעון היו לו לווים שחייבים לו כסף והלך ראובן ואמר להם ששמעון-המלוה שלח אותו לפטור אותם מחובתיהם ועפי""ז קרעו את שטרי-החובות, ושמעון מכחיש ויש לשמעון עדים שאותם בנ""א לוו ממנו אך אין לו עדים שעדיין לא פרעוהו וגם אין לו עדים שראובן פטרם מחובתיו, האם ראובן חייב לשלם לשמעון על ההפסד: א]כשראובן לא יודע האם באמת נפרעו החובות?   ב]מה הם הסברות במחלוקת רמ""א והש""ך כשראובן יודע שלא נפרע החוב?   2]כשמשלם ראובן, האם ראובן יכול לדרוש משמעון שישבע לו שלא ציוהו לפוטרם?"	"1. א]נאמן ראובן שראובן ציוהו לפוטרו במיגו שהיה מכחיש שלא פטרם ואין זה מיגו נגד חזקה - כיון שגם אנו לא יודעים האם נפרעו החובות.     ב]נחלקו הפוסקים דעת הש""ך והט""ז שאינו נאמן - שמכיון שהוא יודע שהאמת שלא פרעו את החוב, הוא מיגו נגד חזקה שאין אדם פוטר חובות שחייבים לו, דעת הרמ""א הלבוש והשער-המשפט שנאמן במיגו כי אע""פ שהוא יודע שלא פרעו את החוב, כיון שדרך בנ""א למחול זה לזה.     ובדעת הש""ך, מבאר הבית-מאיר שאין דרך בנ""א למחול ע""י שליח - כיון שבנ""א מחזיקים טובה רק לשליח ולא למוחל בעצמו - כיון שיכול השליח לימנע מלהעביר את מחילת-החוב.                    2. נחלקו הפוסקים, דעת הש""ך שנוטל בלי שבועה, דעת המהרש""ל שכשיש לראובן מיגו יכול להשביעו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן ושמעון שותפים ושמעון הלוה לגוי מכספי-השותפות בהסכמתו של ראובן ובזמן שהגוי לוה הגוי ידע ששמעון שותפו של ראובן והלך ראובן ואמר ללוה ששמעון המלוה שלח אותו לפטור אותו מחובתיו ועפי""ז קרע את שטרי-החובות ושמעון מכחיש ויש לשמעון עדים שאותם בנ""א לוו ממנו ועדיין לא פרעוהו וגם שראובן פטרם מחובתיו, האם חייב ראובן לשלם לשמעון על ההפסד: 1]כשראובן אמר ללוה ששמעון אמר לו שימחול בשם של שמעון?   2]כשראובן אמר ללוה ששמעון אמר לו שימחול בשם של ראובן? ומה הטעם בזה?"	"1.נחלקו הפוסקים, לדעת הנתיה""מ פטור - כי ראובן נאמן שהרי אדם עשוי למחול על חובות של חברו כשם שעשוי לתת לחברו מתנה, לדעת הבית-מאיר חייב כי אין אדם שולח שליחים לפרעון חוב כיון שמחזיקים טובה רק לשליח ולא למלוה.<br>2.אף הנתיה""מ מודה שחייב משום שאינו נאמן כי אין מי שיחזיק טובה לשמעון כיון שמחל בשם של עצמו ולא בשם שמעון."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'/סעיף יא	בשאלה 1 שים לב האם תשובתך מוסכמת	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שאין חלקיהם שוים שסיכמו בתחילת-השותפות שישקיעו את הכסף בקניית-חיטים ואח""כ החליטו שתיהם ביחד שיותר רווחי להשקיע את הכסף בשעורים וכן עשו, האם יחלוקו בשווה ברווחי-השעורים כמו שהיו מחלקים את הרווחים אם היו משקיעים בחיטים? ומה הטעם?:  א]כשלא קבעו שיהיו שותפים בשעורים ובסכום שבעל-המועט השקיע אפשר  ג""כ לקנות שעורים?        ב] כשלא קבעו שיהיו שותפים בשעורים ואי אפשר לקנות שעורים בסכום שבעל-המועט השקיע?       ג]כשקבעו שיהיו שותפים בשעורים?"	"א]הנה הרמ""א פסק שכששינו [אפילו מדעתם] את הדבר שבו הם משתתפים, בטלה השותפות וכל אחד נוטל לפי מעותיו, ומצד ב' אנו אומרים שכשהיה משא-ומתן יש קנין לשותפות, ולפי""ז אע""פ שהתבטלה השותפות, צריך לחול קנין חדש לשותפות למה שהחליטו עכשיו להתעסק בו, וביאר הנתיה""מ בחידושים [ ס""ק י""ד אות ג'] שאה""נ ותלוי בכל מקרה:   במקרה א' אין שותפות - כיון ששינו מההסכם של מהות-השותפות שביניהם, זה כמו שעבר הזמן של השותפות שהם לא מחוייבים להמשיך להשקיע, לכן גם אם הם המשיכו, וכיון שגם אפשר לקנות את השעורים רק בכסף של בעל-המועט, אין החלקים מצורפים ולכן מתחלקים לפי הכסף שכל אחד מביא.       ב]נחלקו הפוסקים דעת הש""ך סק""יד שחולקים כל אחד לפי מעותיו כיון שהם שינו ממה שהשתתפו בהתחלה, הסכם-השותפות שביניהם על חיטים לא מחייב על שעורים, אך הנתיה""מ מחדש שאפילו כששינו מהשותפות אם קנו דבר כזה ששייך לומר בו חלקים מצורפים, הרווח לאמצע.           ג]כן כי ברגע שקבעו שיהיו שותפים, חל קנין שותפות חדש ע""י משא-ומתן - ומחמת הקנין החדש עליהם לחלוק בשוה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ו	בשאלה ב' שים לב!!! האם תשובתך מוסכמת.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השתתפו בקניית סחורה שיכולה להתחלק - כמו 3 מרגליות ואין חלקיהם בשותפות שוה וכל השותפים מחוייבים לטרוח בשוה, כיצד מחלקים את הרווחים?	"השו""ע פוסק [וס""ל שכן דעת הרי""ף והרמב""ם] כל אחד לפי מעותיו - כיון שהסחורה יכולה להתחלק ולא בא הרווח מחלקים מצורפים, לדעת הרא""ש והש""ך הראה פנים לשיטתו וכן פוסק הט""ז חולקים בשוה - כיון שלא התנו, לדעת הנתיה""מ הבית-אפרים והושב הכהן, לכו""ע חולקים בשוה - כי אע""פ של""ש בזה את הסברא של חלקים מצורפים, כיון שלא התנו ויש לכולם בשוה את אותה טירחה.<br> ולמעשה כתב החת""ס שא""א להוציא ממון נגד שיטת הרא""ש, והערוה""ש והגריש""א [בקובץ תשובות] פסקו שחולקים בשוה - שכן היא דעת רוב הראשונים והפוסקים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השתתפו בכסף ונעשה רווח בכסף מחמת המטבעות עצמם שמטבעות ישנים נעשו חדשים או נעשה הפסד שפסלתו המלכות, כיצד חולקים ברווחים ובהפסדים - 1] כשעדיין לא השתמשו במטבעות?  ומה הטעם? 2] כשכבר השתמשו במטבעות?   3]כשהשקיעו במטבעות שונים ועדיין לא השתמשו במטבעות ורק המטבעות של בעל-המועט התייקרו, כיצד חולקים את הרווחים?	"1.לפי מעותיהם - ומשום 2 טעמים: 1]שהרי גם אם כל אחד היה נשאר הכסף אצלו היה מגיע לו הרווח/ההפסד.[רמ""ה המובא בטור ובסמ""ע]  2]שלפני שהתחילו להשתמש במטבעות, לא התחילה השותפות.[ר' משה מרוטנברג המובא חלק מדבריו בפ""ת]  <br> 2. נחלקו הראשונים שיטת רש""י ותוס' שחולקים לפי מעותיהם, אך שיטת הרמ""ה וכך פוסקים הטור והשו""ע שהרווח וההפסד לאמצע.   3. נחלקו הפוסקים, הנתיה""מ מחדש שבעל המרובה מקבל יותר לפי גודל האחוזים שהשקיע - כיון שהתחדש בסעיף זה שברווחים שבאים ללא טירחה - כמו מחמת שינוי במטבעות , חולקים לפי מעותיהם,<br>דעת ה""ר משה מרוטנברג המובא בפ""ת שבעל-המועט מקבלו, ומשום שס""ל כמשנ""ת שעדיין לא התחילה השותפות עד שיתעסקו במטבעות, והאבני-חושן כתב שיש אומדנא שלא השתתפו לחלוק ברווחים שיהיו מחמת גוף-המטבעות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השתתפו בפירות ואין החלקים בהשקעתם שוה והפירות נמצאים בעין והתייקרו/ הופסדו הפירות, כיצד חולקים את הרווח/ההפסד?	לפי מעותיהם.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השתתפו בכסף 1 נתן 1000 וה2 נתן 2000 והתייקרו המטבעות לפני שהתחילו לישא וליתן בהם והם נהיו שוים 4000 - שחולקים את הרווחים בזה לפי מה שכל אחד נתן שבעל ה1000 מקבל 1/3 מה4000 ובעל ה2000 מקבל 2/3 מה4000 והגיע אדם שרצה לקנותו ב4500 ובתנאי שימכרו לו את כל המטבעות, האם כיון שהרווח של ה4500 נוצר רק מחמת מכירת כל המטבעות זה נחשב כמו שהחלקים מצורפים ויחלקו בשווה ברווח של ה4500 או לא?	"כתב הנתיה""מ [בחידושים ס""ק י""ד אות ז'] שיחלקו ברווח של ה1000 שמחמת המטבעות לפי מעותיהם, ורק ברווח של ה500 שבא מחמת החלקים מצורפים יחלקו בשוה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנו קרקע בשותפות ואין חלקיהם בהשקעה שוים ולא פירשו כיצד יתחלקו ברווחים ובסוף מכרוה והרויחו ממנה, מה החילוק בין אם מעיקרא קנוה ע""מ למכור אותה ולהרויח בה או ע""מ לגור בה, מתי לכו""ע הם חולקים לפי המעות? ומה הטעם?    ומתי נחלקו הפוסקים האם הם חולקים ברווחים בשוה?"	"קנו ע""מ לגור בה - לכו""ע חולקים לפי מעותיהם שהרי מה שהם קנו ביחד  את הקרקע לא מוגדרת לשותפות שיהיה בזה הדין שיחלוקו בה בשוה כיון שהם לא טורחים בה להשביחה.<br>קנו ע""מ למוכרה כיון שיש כאן שותפות ביניהם שצריך לטרוח כדי להרויח - נחלקו הפוסקים האם הם חולקים לפי המעות - שלדעת השו""ע שהחלוקה בשוה היא רק באופן שהחלקים מצורפים, יחלוקו לפי מעות כי הנתיה""מ מביא שכתב התשובת מיימוני בשם המהר""ם שבקרקע ל""ש הסברא של חלקים מצורפים ומשום שאפשר להשתמש בכל חלק וחלק מהקרקע זה נחשב כמו סחורה שמתחלקת, אבל לשיטת הרא""ש שגם בסחורה שיכולה להתחלק חולקים בשוה וכמשנ""ת שכן פסקו הש""ך הט""ז הבית אפרים והושב-הכהן ומשום שלא התנו, יחלוקו בשוה, ואמנם הנתיה""מ [סק""י] כתב שחולקים בשוה, אך הוא לשיטתו שס""ל שכו""ע מודים גם לטעם של מדלא  התנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן נתן ליהלומן 500,000$ ע""מ שישקיע את ה$ ברכישת-יהלומים ויתחלקו ברווחים, וכן עשו - היהלומן רכש יהלומים וחילקו בשוה את הרווחים, לימים אירע הפסד לכל הקרן של היהלומים, ובעל-הקרן [ראובן] ביקש מהיהלומן שישלם לו 250,000$ שהוא חצי מהשקעת-הקרן כמו שבכל התקופה התחלקו בשוה בכל הרווחים, האם היהלומן מחוייב לשלם  את ה250,000$?   ומה  1 מתוך 2 הטעמים בזה?"	"מחוייב היהלומן לשלם את החצי-מיליון ומ2 טעמים: 1]הנתיה""מ כתב שבכל חלוקת רווחים, צריך שהשקעת הקרן תחזור לעצמה ורק אח""כ מחלקים את הרווחים.  2]הגרעק""א סותם כאן את דברי הפנ""י בתשובה וכן הקצוה""ח [סק""ג] מביא כן בשם הרדב""ז, שכל מה שהרמ""ה אמר שא""צ לשלם מביתו הוא רק כשב' השקיעו את הכסף, אבל כשרק א' השקיע והב' נותן את הידע ומומחיות ולא נותן שום כסף משלו, כדי שיוכל הב' לזכות ברווחים, הגדר הוא שהב' הוא ""לווה"" חצי מהכסף, ולכן כשאירע נזק, לכו""ע עליו לשלם חצי מהנזק ואפילו מביתו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבא שמת והניח שור לחרישה לב' בניו א' בכור וא' פשוט ובניו השכירו את  השור לחרישה, האם חולקים את הרווחים לאמצע או לפי כח-ירושה שיש לכל אחד ולבכור יש ב' חלקים? ומה הטעם?	"לפי הכח ירושה - כי רק כשמדעתם השתתפו אנו אומרים שמדלא התנו מחלי אהדדי משא""כ כשלא השתתפו מדעתם, מקבל כל אחד לפי חלקו.[תוס' וכן הסיק הנתיה""מ בסוף סק""י]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותף שהעמיד עדים ומסר בפניהם שכוונתו במה שהוא הולך להשקיע/לקנות מכספי-השותפות שהרווחים יהיו רק לעצמו וכן עשה והרויח, למי הולכים הרווחים:      1] כשלא שינה מהשותפות לקנות חפצים שלא קשורים לשותפות?         2] כששינה מהשותפות?	"א]לא מועיל - כיון שאחרי שחל קנין -שותפות, א""י לחזור בו אף מהרווחים העתידיים.  ב]הנתיה""מ נשאר בזה סתירה בסמ""ע, שבסמ""ע כאן מבואר שמועיל, ואילו בסמ""ע ובש""ך לעיל מבואר שלא מועיל - כי גם כשמשנה א""י לחזור בו באמצע השותפות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף י'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותף שאירע הפסד בחלקו לשותפות, האם נאמן בשבועה כדי ליטול? ומה הטעם [2 מתוך 3 טעמים]?	"לא - 1]הקצוה""ח כתב משום שזה מוגדר ל""איני יודע אם נתחייבתי"" - שהשותף השתעבד לשלם את הנזק שבא מחמת  השותפות.                 <br>2]התומים כתב שמה שנשבעים ונוטלים הוא תקנה וכל מה שלא דומה לתקנה כבר איננו בכלל התקנה ושותף לא היתה דעתו על הפסדים.<br>3]השב-יעקב כתב שלא היתה דעתו אלא להשתתף על הכסף שנתן לשותפות, אבל כלפי כסף שלא הניח לשותפות, לא היתה דעתו להשתתף עמו אף כשישבע לו שהיה לו כזה הפסד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שותף שינה והתעסק במסחר בנבילות וטריפות, למי הולכים הרווחים/ההפסדים?                 2]שותף רצה לשלם את חלקו הכספי לפני קניית-סחורה והתחמקו ממנו השותפים ואחרי שהפסידו מבקשים ממנו שישתתף עמם בהפסד, הדין עם מי?	"1.בהפסדים רק השותף ששינה, ברווחים מתחלקים בשוה, והטעם, כי אע""פ שאסור לסחור בנבילות וטריפות ולכן שותפו לא שולחו לסחור בזה, לאחר שכבר סחר בזה, אין איסור להרויח מהמסחר שעשה בזה.                     2.דעת השבות יעקב המובא בפ""ת שא""צ להשתתף עמם - כיון שהם אשמים בהפסדם שמחמת שהיה להם מי שפרע במה שהם חזרו הם נענשו, אבל הפ""ת הניח דבריו בצ""ע וכן המשפט-שלום חולק וטוען שאע""פ שעברו איסור, אם מכח הגדרי-השותפות שביניהם הוא חייב להשתתף עמם, גם עכשיו הוא חייב להשתתף עמם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים בכל עסקיהם וא' השותפים: 1]מצא מציאה, למי הולכת המציאה?    2]גנב או גזל,  מה הם 3 שיטות הפוסקים בזה למעשה מי מקבל אותם? ומה הם הסברות בזה?	"1. לשותף שמצאה.[תשובת הרשב""א המובא בקצוה""ח, וכן מביא הש""ך שלעיל סימן ס""ו פסק כן]   2. נחלקו הפוסקים, דעת ההגהות-מרדכי וכך פוסק הרמ""א שחולקים בשוה, דעת העיטור וכך פוסק הש""ך לשותף שגנב, - שהרי לא ניחא ליה למיקני איסורא [- כי יש לפנינו ממון שלא שייך להם ושייך לומר בזה ששותפו לא מעוניין בזה משא""כ בנבילות שהממון נוצר מאיסור אך הוא לא שייך לאדם מסויים], דעת הט""ז והחת""ס שאין מוציאים ממון בזה ואם תפס, אין מוציאין ממנו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שותף שהבריח מהמכס את סחורתם, מי מקבל את הרווחים של הסחורה?   2]התנו בתחילת-שותפותם שיחלקו בכל הרווחים שיבואו מהקרן, וא' השותפים בזמן שהיה צריך לעסוק בשותפות עסק בשדכנות /בתיווך בין אנשים שרוצים לקנות ולמכור סחורות והרויח מזה, למי הולכים הרווחים?	"1.2. חולקים בשוה.[הגרעק""א]            ובאופן של השדכן יש חידוש שמבואר בזה שרווח אחר שנוצר בזמן העבודה, שייך לכל השותפות, וזוהי שיטת הסמ""ע לעיל סעיף י' והש""ך והנתיה""מ חלקו עליו, אך בזה""ז למעשה יל""ע שאע""פ שכך היא דעת הסמ""ע וכך הגרעק""א סתם כן בשם הרשד""ם, מ""מ יתכן שאמנם לכתחילה בודאי אסור לו לעסק בתחום אחר כשזה על חשבון השותפות ופוגע בעסק-המשותף, אך כיון שבשותפות קיי""ל שהכל כמו המנהג,לכן יתכן שהמנהג  שהרווחים רק לעצמו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותף גנב מאחרים וחלק את רווחיו עם שותפו ואח""כ באה עליו עלילה והפסיד: באיזה אופן מהאופנים הבאים לכו""ע שותפו פטור להשתתף עמו בהפסד?     באיזה אופן נחלקו הפוסקים האם עליו להשתתף עמו?<br>1]כשבאה עליו עלילה לא כדין?              2] כשבאה עליו עלילה כדין?"	"1. לכו""ע פטור - כשהעלילה באה שלא כדין שהשותף שחלק עמו לא היה יכול לצפות לכזה עלילה.<br>2.נחלקו הפוסקים כשבאה עלילה כדין, שדעת הרמ""א שעליו להשתתף עמו - כיון שחלק עמו, לקח את הסיכונים שיש מהרווחים שקיבל, דעת המעיל-צדקה שמביא הפ""ת שפטור - כי אע""פ שחלק עמו את הרווחים, מעולם לא התרצה לשולחו לגנוב - דאיסורא לא ניח""ל דליקני."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]השוכר פועל לגבות שטר-חוב, האם מותר לפועל להחזיר את השט""ח ללוה?    2]השוכר פועל לכל מלאכה שיצטרך ומסר לו שטרי-חוב פרועים וגבה הפועל מהשטרי-חוב הללו שמסרם לו, מי מקבל את הגבייה: א] כשהתנה עמו שכל המציאות שיהיו לו מהעסק הזה יהיו שיייכים לפועל? ומה הטעם? ב] כשלא התנה עמו כן?"	"1.כן - כי השטר לא שוה אלא דמי הנייר.               2. א]של הפועל - כי רווחים שבאים משטר פרוע מוגדרים למציאה.                             ב] לבעה""ב - כי כשמסר לו את השט""ח, ה""ז כמו שאמר לו ללקט מציאות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותף רוצה למכור את הסחורה מחוץ למדינה כי היא נמכרת שם יותר ביוקר ומתחייב לשותפו את כל הנזקים שיהיו מהעברת הסחורה למקו""א, או כשרוצה להוליך עמו שט""ח, ושותפו מתנגד כי לא רוצה שיצטרך לטרוח לגבות ממנו את הכסף, הדין עם מי:1]כשהשוק במקום רחוק ממדינתם?   2] כשהשוק קרוב למדינתם?[נתיה""מ]"	"1. עם השותף המתנגד.  2. עם השותף שרוצה למכור.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יג ומג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים שמתווכחים מתי למכור, הדין עם מי - כשהשותף רוצה למכור  1]בזמן שלא מקובל למכור?  2]בזמן שמקובל למכור?	1. עם המתנגד.  2. עם הרוצה למכור.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותף מכר ואח""כ הסחורה התייקרה, האם עליו לשלם את ההפסד: 1] כשמכר בזמן שמקובל למכור?    2] כשמכר בזמן שלא מקובל למכור? ומאיזה דין הוא לדעת הקצוה""ח? ולדעת הנתיה""מ?"	"1. פטור.    2.חייב  - כי פשע , והקצוה""ח מבאר שהוא מדין מזיק בגרמי, והנתיה""מ מבאר משום ששותפים משועבדים זה לזה לדאוג שיהיה כמה שיותר רווחים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותף שהתנגד למכור בזמן שמקובל למכור כי סבר שתתייקר הסחורה ולבסוף הוזלה, האם עליו לשלם את ההפסד? ומה הטעם?	"פטור - כי נתכוון לטובה.[שער המשפט בפ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב' קנו רכב ע""מ להשתמש בו [-ולא להרויח מהשכרתו] א' נתן 80% מהעלות וא' נתן 20%: 1] כיצד חולקים את ההשתמשות?   ומה הטעם? <br>2]בסוף מכרו את הרכב במחיר יותר יקר ממה שנקנה, כיצד חולקים את הרווחים?"	"1. לפי מעותיהם - שבעל ה80% יש לו זכות השתמשות ב-80% מהזמן.<br>2.נחלקו הפוסקים, דעת המחנה-אפרים והנתיה""מ שחולקים בשוה כיון שהרווח בא מדבר שהחלקים מצורפים בו - שהרי אינם יכולים למכור חצי-רכב, אבל לדעת הש""ך והט""ז שקיי""ל כשיטת הרא""ש שמה שהם חולקים בשוה הוא לא מחמת שהחלקים מצורפים אלא מחמת שלא התנו בתחילת-שותפותם וכאן שלא השתתתפו ע""מ לטרוח ולהשביח, אי""ז נחשב לשותפות לענין שיחלוקו בשוה, לכן יחלוקו לפי מעותיהם, וכן הוא דעת הבית-אפרים והושב הכהן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב' קנו רכב ב200,000 ע""מ להרויח מהשכרתו א' נתן 175,000 וא' נתן 25,000, אחרי השנה הראשונה חילקו בשוה את הרווחים שאחרי קיזוז ההוצאות כל אחד קיבל סך 50,000 נטו, אח""כ היתה תאונה ונשרף הרכב עד שהרכב לא היה שוה כלום, ותובע בעל ה-175,000 מבעל ה-25,000 שיחזיר לו מתוך ה50,000 שקיבל מהרווחים סך 25,0000 כיון שאחרי כיסוי הקרן שלו נשאר לו רווחים סך 25,000 ואילו הוא עדיין לא כיסה את הקרן, לעומתו מתנגד בעל ה-25,000 את הרווחים, הדין עם מי?  ומה הטעם?"	"עם בעל ה-150,000 - כיון שרווחא לקרנא משתעבד. [הפלאה בכתובות צג: ונתיה""מ ס""ק י""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שקבעו זמן לשותפות ובתוך הזמן א' מהשותפים צריך את הכסף:<br>1]האם יכול לדרוש משותפו את כל הקרן שנתן ואת הרווחים שמגיע לו ע""פ חלקו או לומר לשותפו גוד או איגוד? ומה הטעם? <br>2]מה החילוק בין שותף לפועל שחוזר בו?           3] מה הדין כשהשותף רוצה לא לעבוד ולא לקחת את הכסף, האם יכול שותפו לכופו לעבוד או כשאינו מוצא לשכור פועל חילופי אחר שמסכים לעבוד רק ביותר יקר ויש לשותפו ברשותו מכספי-שותפו כסף לקחת מכספו? ומה הטעם?"	"1. לא - כי מזלא דבי-תרי עדיף - וגם טענת גוד או איגוד קיימת רק כשיש לו טענת חלוקה.[נתיה""מ]. [שיטת  הנימוק""י וכן רבינו ישעיה המובאת בטור וכן שיטת הרמב""ן והרשב""א {כשלא נעשה קנין גמור ביניהם} שיכול לחזור בו]                       2. רק פועל יכול לחזור בו כי אם לא יוכל, נמצא שהוא עבד של הבעה""ב, משא""כ שותפים ששתיהם משועבדים זה לזה, אין שם-עבד על אף א' מהם.                              3. כן - כיון שיש לשותף דין כמו של קבלן שמשועבדים זה לזה לעבוד ואעפ""כ איננו נחשב לעבד - כיון ששתיהם משועבדים זה לזה. [נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף טו טז ויז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים שקבעו זמן לשותפות ובתוך הזמן א' מהשותפים צריך את הכסף, האם יכול לדרוש משותפו רק את ה:1]קרן שהשקיע?  2]הרווחים שמגיע לחלקו? ומה הטעם?	1.  2. לא - כי מזל דבי-תרי עדיף.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף טו טז ויז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים בסחורה שלא קבעו זמן לשותפות ויש זמנים שמקובל למכור בהם את הסחורה וא' מהשותפים צריך כסף ולכן רוצה לדרוש משותפו את הקרן שהשקיע ואת הרווחים שמגיע לחלקו, האם יכול:  1]כשיודעים שאם ימתינו לזמנים ההם ירויחו?          2]כשיודעים שאין רווח בהמתנתם? ומה הטעם?	1.לא.                                      2. כן - שהרי לא קבעו זמן ואין רווח בהמתנה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף טו טז ויז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]שותפים התנו להשתתף רק ב100,000 ש""ח ואח""כ מחמת חשש-הפסד הוצרכו להשקיע יותר כסף, האם שותף יכול לכוף את שותפו להוסיף יותר כסף? ומה הטעם?   2]ומה הדין כשבמהלך-השותפות הזדמן להם לקנות עוד סחורה וא' השותפים יש לו כסף להשתתף גם לקנותה ואינו רוצה ליתנו, האם יכול שותפו לכופו ליתנו? ומה הטעם?"	"1. כן - כי בכל דבר שהוא טובת-שתיהם, כופים זה את זה.[נתיה""מ]<br>2.כן -ששותפים נעשו שכירים ופועלים זה לזה עם מעותיהם.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף טו טז ויז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א' מהשותפים צריך את הכסף שהשקיע, האם יכולים השותפים לעכב עליו כשרוצה להכניס משקיע נוסף:   1]כשהמשקיע יהיה שותף פעיל להחלטת-השותפים? ומה הטעם?    2]כשהמשקיע לא יתערב כלל בהחלטת-השותפים והשותף שיוצא יחליט במקומו? ומה הטעם?    3] כשהשותף ישאיר חצי מהקרן ויכניס משקיע שיתן את חצי הקרן שהוא לוקח והשותף ימשיך להיות שותף בהחלטות-השותפים? ומה הטעם?	"1.לא - מכיון שעלול להיות נזקים מהחלטותיו ולמדנו בסעיף י' שא""י להכניס שותף אחר.              2. לא - כיון שאין לו סיכונים על הכסף שלו בהחלטתיו.          3. לא - כי הסיכונים על החלטותיו הם על סכום פחות מהסכום שיש לשאר השותפים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף טו טז ויז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותף פשע או שינה או עבר על תנאי שביניהם ורוצים שותפיו לסלקו, האם הם יכולים? ומה הטעם?	"הב""י והרמ""א כתבו שנחלקו בו הראשונים וקיי""ל שא""א לסלקו אלא ישלם השותף את הנזק שעשה, והנתיה""מ כתב שבהפסד שלא חוזר, מסלקים אותו, ובהפסד שחוזר, לא מסלקים [ולא נחלקו הראשונים כלל]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף טו טז ויז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים שלא קבעו זמן לשותפות וא' השותפים רוצה למכור את הסחורה או לומר גוד או איגוד ושותפו מתנגד לשתיהם: 1] האם יכול לכופו לא' משתיהם?   2] כשהשותף הב' רוצה למוכרה אך רוצה שכל אחד ימכור רק את חלקו, האם יכול לכופו למוכרה ביחד? ומה הטעם?	1. כן.                    2.כן - כיון שמזלא דבי-תרי עדיף מחוייבים לטרוח זה לזה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף טו טז ויז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים קבעו זמן לשותפות והתנו מראש שכשיגמר הזמן יחלקו ביניהם את הסחורה של השותפות ועבר זמן השותפות והתברר שאם יחלקו ביניהם את השותפות יפסידו, האם יכולים לכוף זה את זה למוכרה ביחד? ומה הטעם?	כן - כיון שמה שסיכמו שיחלקו היה לפי שבזמן שהשתתפו היה נראה שתהיה תועלת במה שיחלקו ועכשיו שהתברר שיש יותר תועלת במכירתה, מחוייבים שתיהם למכור.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף טו טז ויז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא קבעו זמן לשותפות או שקבעו זמן ועבר הזמן ושותף רוצה לחלוק את השותפות ושותפו לא נמצא עמו, האם יכול לחלוק לבד או שצריך שיהיו עמו ג' שמאים כשרים? ומה הטעם? כשהשותפות היא: 1]בכסף וכל המטבעות שוות?         2]בכסף ואין שומת המטבעות שוות?     3] בפירות ושאר סחורה?       4] בקרקע איזה תוספת צריך חוץ ממה שיהיו ג'?	"1.חולק לבד ויניח בב""ד את המטבעות של שותפו.           2.חולק בפני ג' - כדי שיראו ששם את המטבעות נכון.              3.חולק בפני ג' - כדי שיראו ששם את הסחורה נכון.    4.כיון שיכולים למחות ברוחות, אינו חולק אפילו בפני ג' אלא בפני ב""ד חשוב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היה צריך לחלוק את השותפות בפני ג' וחלק בתוך זמן-השותפות את השותפות בפני ב' ואח""כ היו רווחים, מה הדין בדיעבד למי הולך כל הרווחים 1]כשסחורת-השותפות עצמה היא בעין? ומה הטעם?   2]כשמכר את הסחורה ונהיה לו רווחים מהסחורה שקנה בכסף שחלק מהשותפות?"	1. 2.חולקים בשוה - שכשבתוך הזמן לא חלק כדין, נחשב שלא חלק כלל.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מת א' השותפים בתוך זמן השותפות או מתעסק שמת בתוך זמן העיסקא ובניו רוצים להמשיך להתעסק ולקיים את העיסקא או השותפות: 1]  האם יכול נותן-העיסקא/השותף להתנגד?  2] וכן כשהיורשים מתנגדים והשותף/נותן- העיסקא מעוניין, האם יורשיו יכולים להתנגד?<br>3]מה הדין כשכתבו בשטר-השותפות שביניהם שהשותפות תהיה קיימת ""מעתה ועד עולם"" או ""וזרעו אחריו עד עולם""?"	"1. 2.כן - כי יכול לומר סיכמתי רק עם אביכם, וכן היורשים יכולים להתנגד.     3. יש חילוק - שכשכתבו ""מעתה ועד עולם"" יכולים להתנגד, אבל כשכתבו ""וזרעו אחריו עד עולם"" מביא הפ""ת שזה מחייב את השותף שחי להמשיך עם היורשים. [ומסתבר שכשהיורשים לא מעוניינים להמשיך, א""א לחייבם מכח מה שהתחייב אביהם, ואולי יש בזה מצוה לקיים דברי המת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]א' השותפים נפטר ושותפו לא ידע על כך והמשיך לעבוד לצורך-השותפות, למי הולכים ההפסדים/הרווחים שנהיו אחרי שמת?<br>2]ומה הדין כשידע מזה שותפו וטוען שהתכוון להרויח לעצמו את כל הרווחים ע""י שזקף על עצמו במלוה את כל הכסף שהשקיע שותפו שנפטר, האם נאמן?"	"נחלקו הפוסקים , דעת הב""י באבקת-רוכל [המובא בפ""ת] והנתיה""מ שגם אחרי שמת א' השותפים, לא מתבטלת השותפות מאליה אלא צריך לבטלה ולכן כל זמן שלא ביטלוה ממשיכה השותפות לכל דבר  וצריכים לתת ליורשים לחלוק ברווחים אלא שמוטל על היורשים לשלם לשותף שעבד עבורם כמו אריס - כי באמת הם לא עשו שותפות עמו, דעת המעיין-גנים [שם] שהשותפות מבוטלת מאליה ולכן מהזמן שמת אביהם לא מקבלים היורשים כלום.                                                          2. לא.[מל""מ בפ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יט	שים לב האם תשובתך לשאלה 1 היא מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]קיבל להתעסק בעיסקא לזמן מסויים ובתוך הזמן נפטר נותן-העיסקא, האם יורשי הנותן יכולים לדרוש מהמתעסק את הכסף בתוך הזמן?   2]ג' בנ""א קיבלו להתעסק בעיסקא וא' מהם נפטר, האם ב' המתעסקים יכולים לחזור בהם מלהתעסק?"	"1. לא. [רעק""א בשם הערך-לחם]                       2.כן. [רמ""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג' שותפים וא' מהשותפים מת, האם בטלה השותפות משאר השותפים מאליו?	"נחלקו הפוסקים, המהרשד""ם המצויין בש""ך סובר שלא, והערך-לחם מדייק מלשון השו""ע שכתב ""בטלה השותפות"" והיינו אף מהשותפים הנשארים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יט	שים לב האם תשובתך מוסכמת.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב' שכרו ריחיים לשנה מהמלך ובתוך השנה נפטר א' מהם, האם השוכר שנשאר חי יכול להתנגד להמשך השכירות של יורשי השוכר?	לא.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותף חלה או נאנס ולא היה יכול לעבוד ושותפו המשיך לעבוד, האם השותף שחלה יחלוק עם השותף שעבד ברווחים: 1] כשיש מנהג בדבר?  2] כשאין מנהג והחולי/האונס אירעו לא מחמת העבודה ובפני ב""ד חילק  את השותפות? ומה הטעם? 3] כשאין מנהג והחולי/האונס אירעו לא מחמת-העבודה ולא חלק בפני ב""ד?   4]כשאין מנהג והחולי/האונס אירע מחמת העבודה?"	"1.כמו המנהג.              2.לא - שאין זה מן הדין שהוא יעבוד וחברו ירויח, אבל רק באופן שחלק בפני ב""ד את השותפות ושמעכשיו יעבוד בחלק של ההשקעה שלו לעצמו.  <br>3. יחלוקו בשוה - כיון שהרווחים באו גם מהכסף שלו - אינו יכול לעשות סחורה בפרת-חברו, אך בגלל שרק הוא עבד, מוטל על השותף לשלם לשותף שעבד כמו שמשלמים לאריס.                                4. יחלוקו בשוה - כי זה חלק מההפסדים של השותפות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותף שחלה והבריא, האם מחוייב שותפו להחזירו לשותפות?	"כן. [נתיה""מ] והנתיה""מ מוסיף שכן הדין גם בפועל שחלה שמחוייב הבעה""ב להחזירו לעבודה אחרי שהבריא, עכשיו ראיתי שה""רב-פעלים"" [אעה""ז סימן ט'] לגבי פועל חולק וכתב שא""צ לקבלו, וכתב שכן משמע בלבוש [סימן של""ג], ויל""ע האם יחלוק בשותף  - כיון שהנתיה""מ השוה אותם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג' בנ""א קיבלו להתעסק בעיסקא ע""מ ששלושתם יחלוקו בשליש מהרווחים ואת שאר הרווחים יקבל נותן-העיסקא ומת א' המתעסקים ונותן-העיסקא טוען שגם עכשיו כשמת א' המתעסקים יקבל כל אחד כמו שקיבלו עד עכשיו - והוא שליש מהשליש והשליש השלישי יקבלו נותן-העיסקא, לעומתו טוענים המתעסקים שאחרי שמת א' המתעסקים מגיע להם יותר שכר כי הם צריכים לעבוד יותר קשה כדי להשלים את ההתעסקות של המתעסק-המת: 1] כמה יקבלו המתעסקים? ומה הטעם?   2]האם יש התחשבות במה שהם היו צריכים  להתאמץ יותר מהזמן שמת א' מהם?"	"1.ב' המתעסקים יחלוקו בשליש  - כי עיסקא היא פלגא מלוה ומטעם ריבית אסור שיקבל הנותן חלק מהרווחים של הפלגא מלוה.[נתיה""מ]                             2. לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] ד' שותפים בחנות וא' מהם התעצל ולא עבד אלא שעות דחוקות, האם יחלוק ברווחים כמו שאר השותפים? ואם לא, כמה יקבל?    2]א' מד' השותפים סיכם מראש שיקבל פחות שליש מהרווחים ממה ששאר השותפים יקבלו כי הוא לא יעבוד בחנות אלא הוא רק ישקיע כסף בסכום ששאר-השותפים משקיעים ואח""כ א' מג' השותפים התעצל ובגלל זה הפחיתו לו משכרו,  למי ילכו הרווחים שהפחיתו למתעצל?"	"1. לא וב""ד ישום כמה רווח נוצר מהעבודה שלו ולפי""ז יקבל את שכרו.<br>2. למשקיע - כי הוא יטען שכל מה שהוא הסכים להפחית מרווחיו היה על דעת שכולם יעבדו טוב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מת א' מב' השותפים וויתרו לאלמנה על  תשלומי-המיסים, האם בשעת חלוקת-השותפות חולק השותף עם האלמנה את הרווח שהיה לה מפטור המס? ומה הטעם?	לא - כי במשך כל השותפות הוא שתק ומסתמא הויתור היה רק לאלמנה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שיש בנ""א שחייבים להם כסף והגיע זמן הפרעון של כל השטרות וגם זמן של חלוקת-השותפות: 1] האם מעכבים את חלוקת-השותפות עד שיגבו את כל החובות?   2] כיצד חולקים את השט""ח?   3] כשיש להם רק שט""ח אחד, כיצד יחלקו אותו בין השותפים?    4] חילקו ביניהם את השט""ח ואח""כ הלוה של אחד מהשט""ח פשט את הרגל, מי מפסידו? ומה הטעם?"	"1. לא.   2. ב""ד שם את השט""ח לפי הבטחונות של נכסי-הלוה ולפי הריחוק מקום של הלוה ועושה הגרלה.    3. חולקים בגוד או איגוד.   4. השותף שקיבלו - כיון שחילקו את השותפות מזל של השותף גרם לזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כ וכא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חייבים כסף לשותפים והגיע זמן חלוקת-השותפות וגם זמן הפרעון של כל השטרות אך השט""ח רשום רק על שם א' השותפים, האם השותף שהשט""ח לא רשום על שמו יכול לעכב את חלוקת-השותפות עד שיגבו את כל החובות?  ומה  הטעם?"	כן - כיון שאם יחלקו את השותפות, הוא לא יכול לגבות את חלקו מהחוב.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כ וכא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שיש להם בנ""א שחייבים להם כסף ולפי הסכם-השותפות שהיה ביניהם בתחילת-השותפות הגיע זמן חלוקת-השותפות אך לא הגיע זמן הפרעון של השטרות, האם מעכבים את חלוקת-השותפות עד שיגבו את כל החובות?  ומה הטעם?"	"כן - כיון שהתאריך לזמן-פרעון שקבעו הוא אחרי הזמן שקבעו לשותפות, ממשיכה השותפות עד סוף הזמן של השט""ח האחרון שביניהם.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כ וכא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שהגיע זמן חלוקת-השותפות והשותפים חייבים לאחרים כסף אך עדיין לא הגיע זמן הפרעון וא' השותפים רוצה לחלק את השותפות ולכן מוכן לשלם את חלקו מהחוב כדי להקדים לפרוע ללוה את החוב עכשיו או לתת לשותפו את הכסף שישתמש בו עד שיגיע זמן הפרעון:1]האם שותפו יכול להתנגד? ומה הטעם?  2] האם יש מחויבות לשותפים להמשיך לעבוד עד שיגיע זמן פרעון השט""ח? ומה הטעם?"	2.1.כן - כיון ששותפים ערבים זה על זה, כל א' מהשותפים נחשב שמחוייב בכל החוב, וכיון שמזלא דבי תרי עדיף יכול להכריחו לעבוד עמו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כ וכא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכמו להיות שותפים 4 שנים ולקחו הלואה ל5 שנים ועברו 4 שנים של השותפות, האם מחוייבים להמשיך את השותפות עד סוף זמן פרעון-השט""ח? ומה הטעם?: 1]כשלקחו את ההלוואה אחרי שהתחילו את השותפות?     2] כשלקחו את ההלואה לפני שהתחילו את השותפות? ומה הטעם?"	"1.כן - כי ההלואה שלקחו מאריכה את זמן-השותפות.[ט""ז]              2. לא - כיון שאחרי שלקחו את ההלואה, סיכמו שהשותפות לא תמשיך יותר מ4 שנים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כ וכא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכמו להיות שותפים 4 שנים ואחרי שהתחילו את השותפות לקחו הלואה ל5 שנים וסיכמו ביניהם שכל אחד לא יהיה אחראי על חלק-החוב של השותף ועברו 4 שנים של השותפות, 1]האם מחוייבים להמשיך את השותפות עד סוף ה-5 שנים שהוא תאריך פרעון-השט""ח? ומה הטעם?       2] האם חולקים את השותפות כשעברו 4 שנים?"	1.לא - כי כל מה שהם משועבדים להמשיך את השותפות נובע ממה שכל שותף משועבד על חוב חברו.                     2.כן - כיון שהם לא משועבדים זה על זה, אין סיבה למנוע את החלוקה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כ וכא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שותפים לזמן ובתוך הזמן א' מהם רוצה לחזור בו מעסק-השותפות, האם יכול? ומה הטעם שאין דינו כפועל שיכול?         2]ביקש מחברו שישב בחנותו וישתכר מזה או שנתן לו כסף כדי שיקנה לו סחורה ממדינה פלונית, האם הנותן או המקבל יכולים לחזור בהם? ומה הטעם?	"1.אינו יכול - שרק פועל אם הוא לא יכול לחזור בו, הוא יהיה נחשב לעבד, משא""כ שותפים ששתיהם משועבדים זה לזה, אע""פ שדינם שא""י לחזור, עדיין זה לא נותן לאף א' מהם שם של עבד - כיון ששתיהם משועבדים זה לזה.        2.הנותן לא -  כי אחרי שהם סיכמו שילך למקום מסויים או שישב בחנותו לזמן הם נחשבים כמו שותפים לזמן,  שהרי הם קבעו זמן למלאכה והשותפים א""י לחזור בתוך הזמן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כב וכג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל-עיסקא לזמן קצוב:   1]האם המקבל יכול לחזור בו באמצע הזמן כדין פועל שחוזר בו?    2] האם נותן-העיסקא יכול לחזור בו? ומה הטעם?                3]ב' קיבלו עיסקא מאדם ג' לזמן קצוב, מה החילוק אם ב' רוצים לחזור בהם מלהתעסק לאם רק א' מהם רוצה לחזור בו?	"1.כן.   2. לא - כי הפלגא-מלוה שבעיסקא הוא שייך למתעסק, ואפילו בפלגא-פקדון, נתן למקבל-העיסקא שיהיה אחראי עליו.    3.שכשא' רוצה לחזור, יכול המתעסק הב' לעכב עליו שלא יחזור בו - כיון שהוא מפסיד בחזרתו וגם אם הוא לא יוכל לחזור בו זה לא נותן למתעסק שם-עבד כלפיו שהרי הוא לא מתעסק אלא לצורך נותן-העיסקא, משא""כ כשב' רוצים לחזור בהם מהעיסקא, הם יכולים לחזור בהם כדין פועל שחוזר בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כב וכג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היה צריך לחלוק את השותפות בפני ג' וחלק אחרי שעבר הזמן של השותפות בפני ב', מה הדין בדיעבד למי הולך כל הרווחים כשאח""כ נהיה רווחים 1]בסחורה עצמה כשהיא בעין?   2]כשמכר את הסחורה ונהיה לו רווחים מהסחורה שקנה בכסף שחלק מהשותפות?   3] האם חולקים בהפסדים?"	"1.חולקים בשוה - שכשלא חלק כדין, נחשב שלא חלק כלל.       2. לעצמו. [שבות-יעקב בפ""ת]   3.נחלקו הראשונים י""א שכיון שהשותף שחילק התרצה לזה אע""פ שאח""כ אירע הפסד א""י לחזור בו והשותף שחילק מפסיד לבד, וי""א שהחלוקה היתה בטעות מחמת שחשב שהיא כדין וכיון שהחלוקה לא היתה כדין היא מבוטלת וחולקים בשוה את ההפסדים  וכך פוסקים השו""ע והרמ""א."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פועל לזמן שהרויח האם יכול לחזור בו באמצע הזמן ולקחת מהרווחים שהשביח כדי לבטח את עצמו על שכרו על מה שעבד עד עכשיו?  ומה הם הסברות? והאם זה דומה למה שמצינו שרווחא לקרנא משתעבד?	"נחלקו הפוסקים, דעת הקצוה""ח שאינו יכול ומשום שהרווח משועבד להשלמת-העבודה, וכדברי הגמ' רווחא לקרנא משתעבד, דעת הנתיה""מ שיכול כי לא אמרו רווחא לקרנא משתעבד אלא בב' מתעסקים שכשא' רוצה לחזור בו מלהתעסק ולקחת את הרווחים, חברו יכול למונעו כיון שהוא רוצה להמשיך להתעסק ועלול להיות הפסדים מההתעסקות שלו, משא""כ פועל שחוזר בו ואין עכשיו מי שממשיך להתעסק, לא צריך לחשוש שיהיו הפסדים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כב וכג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב' שותפים וא' התחייב שבועה לב' השותפים ונשבע לא' השותפים: 1] האם שותפו שלא נשבע לו יכול להשביעו? ומה הם 2 הטעמים? ומה הנפק""מ אם הטעם הוא מדין שליחות או שבועה לאחד? ומה הדין כשמתנגד השותף שהשבועה תברר עבורו?    2]השותף לא היה בעיר ולכן נשבע רק לשותפו והשותף שלא נשבעו אליו רוצה לגלגל על הנתבע עוד שבועות, האם יכול להשביעו?"	"לא - כי : א]הרשב""א כתב מדין שבועה לאחד שבועה למאה. ב]ברמב""ם מבואר מטעם ששליחותיה עבד, והנפק""מ כשהשותף מוחה שאינו מוכן ששבועתו תברר גם כלפיו, שלפי הטעם של שליחות לא מהני אבל לטעם שבועה למאה מהני אף כשמתנגד.     2. לא - כיון שנפטר מעיקר-השבועה, א""י לגלגל.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כד כה וכו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים טוענים על אדם שחייב להם כסף וא' השותפים תבעו בב""ד והפסיד והשותף הב' טוען שאם הוא היה בב""ד היה טוען טענות אחרות שהם היו גורמות לחייבו והשותף הב' לא היה בעיר כשהשותף הא' תבעו, 1]האם השותף הב' יכול לחזור ולתובעו?  ומה הטעם?   2] האם הנתבע יכול להחרימו שלא ידע מתביעת שותפו?  3]על נושא-ציבורי שקשור לכל בני-העיר תבעו את בני-העיר ובני-העיר הפסידו, האם בני-העיר שבזמן הדיון לא היו בעיר יכולים לחזור ולדון בזה? ומה הטעם?"	"1. כן - כי השותף הב' לא ידע מתביעתו.    2.הטור והשו""ע מביאים בשם י""א שיכול.    3.לא - כי בנושא ציבורי שקשור לכל בני-העיר כל העיר ידעה שאמור להיות דיון ולכן גם מי שלא היה בעיר באותו זמן נחשב כמו שהיה בעיר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כד כה וכו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים טוענים על אדם שחייב להם כסף וא' השותפים תבעו בב""ד והפסיד והשותף הב' טוען שאם הוא היה בב""ד היה טוען טענות אחרות שבהם היה יכול לגרום לחייבו והשותף הב' היה בעיר כשהשותף הא' תבעו, 1]איזה תביעות השותף הב' יכול לחזור ולתובעו? ואיזה תביעות לא? ומה הטעם?   2] האם הנתבע יכול להחרימו שלא שלח את  שותפו לתובעו?  ומה הם הסברות בנידון הזה?"	"1. כיון שהוא היה בעיר, הוא ידע ששותפו תבעו והוא היה יכול לבוא, אך מ""מ כשיש לו טענות טובות, ב""ד שומע לו, ורק כשאין בטענותיו ממש כמו כשטוען שאם הוא היה בב""ד היה חוקר היטב את עדי הנתבע וכיוצ""ב, לא שומעים לו.    2. נחלקו הפוסקים, דעת הסמ""ע שא""י - כי יכול לומר שבאמת שלחו ואעפ""כ יש לו לטעון טענות טובות יותר כי שלחו לתקוני ולא לעוותיה, דעת הט""ז שיכול להחרימו שלא שלחו בכוונה וטען אותם הטענות שטען וכדי שיוכל לטעון יותר ולומר לתקוני שדרתיו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כד כה וכו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"3 שותפים - איש אשה וקטן, ו3 תובעים אדם שחייב להם ממון ותבעו בב""ד האיש-השותף והפסיד והאשה והקטן היו בעיר בזמן שהשותף האיש תבעו וטוענים האשה והקטן שאם הם היו בב""ד הם היו טוענים טענות אחרות שהיו גורמות לחייב, האם יש להם זכות לחזור ולתובעו או שמא דינם כמו שותף שנמצא בעיר?"	"לכו""ע הקטן יכול לחזור ולתבוע - כי גם כשהוא היה בעיר הוא נחשב כמו שלא היה בעיר, באשה נחלקו הפוסקים שיטת הריטב""א וכך פוסק הרמ""א שיכולה כי גם אשה נחשבת כמו שלא היתה בעיר, שיטת הש""ך שנחשבת כמו שהיתה בעיר וא""י לחזור ולתבוע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כד כה וכו	יש חילוק בין אשה לקטן	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תבעו את א' מב' שותפים לב""ד והתחייב מחמת שטען טענה שמחייבת, האם ע""פ טענתו ב""ד יחייב גם את שותפו:1] במטלטלים?   2]בקרקע?"	"1.לא.                     2.נחלקו הפוסקים, דעת הש""ך והט""ז שלא, דעת הסמ""ע שכן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כד כה וכו	בא' מהם מוסכם שלא ובא' נחלקו בו	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שהיו חייבים להם כסף גוי או עני שאין לו לשלם וא' השותפים גבה מהם חצי מהחוב, האם השותף יכול לקחת לעצמו את כל מה שהוא גבה:1]כשהחוב רשום על שם ב' השותפים? ומה הטעם?  2] כשהחוב רשום רק ע""ש השותף שגבה?"	1.2.לא - כי הם שותפים בחוב ועליהם לחלוק בו בשוה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חוב שע""פ אומדנא א""א לגבותו כלל אא""כ ישלמו עליו שוחד ושותף א' מתנגד לשלם את השוחד: 1] האם השותף שרוצה לשלם את  השוחד יכול לומר ""לעצמי אני מציל"" ולקחת לעצמו את כל החוב?    2]אם כן, האם מספיק עליו לומר כן בינו לבין עצמו /עליו לומר כן בפני ב' עדים /בפני ג'? ומה הטעם?            3]כששותפו מוכן  ג""כ לשלם את השוחד?"	"1.יכול.   2.נחלקו הפוסקים, הסמ""ע סובר שצריך ג' כיון שלא בטוח שיפרעו לו את הכל באותם מטבעות, לכן צריך ג' שיראו שגובה את חלקו בסכום הנכון, הש""ך והט""ז סוברים שא""צ ג', ומעיקר-הדין מספיק שיאמר כן בינו לבין עצמו, אך כדי שיהיה נאמן שאמר ולא יצטרך לישבע ע""ז, יאמר בפני ב' עדים, ואם יש לו מיגו שלא לקח כלום, נאמן שאמר בינו לבין עצמו.        3. חייב לחלוק עמו בשוה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שחייב להם כסף לוה אלים ומחמת שהלוה הוא אלים ירד השווי של החוב לחצי-חוב אך יש אפשרות לטרוח ולגבות את כל החוב ושותף א' לא מעוניין לטרוח:    1] האם השותף שרוצה לטרוח יכול לומר ""לעצמי אני מציל"" ויקח לעצמו את כל מה שהוא יגבה?    2] מה זה שונה מלוה עני שא""א לגבות ממנו אלא חצי-חוב שהם חולקים בשוה את חצי החוב שגבו?"	"1. כשיגבה חצי חוב, יכול.               2. כי מה שכאן השווי של החוב הוא רק חצי-חוב הוא רק מחמת שצריך לטרוח בו ולמי שיטרח החוב שווה את כל החוב, ולכן יכול שותפו לומר לו ""טרח גם אתה וגבה את חלקך בחוב"".[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים שגוי חייב להם כסף וגבה השותף חצי מהחוב, למי שייך חצי החוב: 1]כשאמר לעצמי אני מציל?   2] כשלא אמר כלום? 3]מה הדין כשטעה השותף ואמר לגוי על גביית חצי החוב שפרע את כל החוב?	1. לשותף שגבה.   2. חולקים בשוה.   3. עליו לשלם לשותפו את חלקו - כי הפסיד לו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שחייבים להם כסף וא""א לגבות את החוב אא""כ השר יסייע להם והשר כעס ואמר שיסייע רק לא' השותפים לגבות את חצי מהחוב וכן היה, למי שייך חצי החוב: 1]כשאמר לעצמי אני מציל?   2] כשלא אמר כלום?"	1. לשותף שגבה.   2. חולקים בשוה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן ושמעון סיכמו להלוות 20 לגוי בריבית והריבית שיוסיף הגוי היא 10 וזקפו את הריבית עם הקרן וכתבו שהגוי חייב לשלם 30, ואח""כ ראובן קנה משמעון את חלק מהחוב שיוכל לגבות מהגוי 25 ושמעון יגבה רק 5, והשר גזר שמבטל את כל הריביות והגוי ישלם רק 20, כמה ראובן יקבל? וכמה שמעון?: 1]כשראובן סיכם עם שמעון שמשלם את ה10 עבור קניית הקרן שלו?   2] כשראובן אמר לשמעון שקונה חלק מהחוב שלו?"	1. ראובן מקבל את כל ה20 ושמעון לא מקבל כלום.<br>2.ראובן מקבל 2/3 מהקרן [שהם 16.666  - 10 עבור הקרן שלו +6.666 שהוא 2/3 מה10 שקנה משמעון] ושמעון מקבל1/3 מהקרן [שהוא 1.333].	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בתחילת השותפות היה לשותף סימן בכדיו, האם זה ג""כ סימן שהם שלו בחלוקת-השותפות?"	לא - וכששותפו טוען שגם הוא הביא במשך השותפות כאלו כדים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן ושמעון שותפים ושמעון הכניס את לוי לשותף בהסכמתו של ראובן, האם ראובן יכול להשביע את לוי:1]כשראובן פטר את שמעון מהשבועה?  2]כששמעון פטר את לוי מהשבועה? 3] כששמעון השביע את לוי?  4]כשראובן פטר את שמעון מהשבועה ""לו ולכל באי כוחו""?"	1. 2.כן - כי ראובן מעולם לא פטר את לוי.     3. לא - כי שבועה לאחד שבועה למאה. 4. לא.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן ושמעון שותפים ושמעון הכניס את לוי לשותף בלי הסכמתו של ראובן וראובן פטר את שמעון מהשבועה ושמעון גם פטר את לוי מהשבועה, האם ראובן יכול להשביע את לוי?  [3 שיטות בפוסקים] והאם יש חילוק האם שמעון סיפר ללוי שהוא שותף עם ראובן או לא סיפר לו?	"הש""ך סובר שראובן משביעו - שהרי ראובן מעולם לא פטר את לוי. <br>הט""ז מחלק כששמעון סיפר ללוי שהוא שותף של ראובן, ראובן משביעו [ - יתכן הטעם בזה, שכשאומר לו שהוא שותף עם פלוני, כאילו אמר לךו שהפטור של שבועה תלוי גם בשותפו - וכעי""ז מצינו להלן סימן קפ""ב לגבי שליח לקנות שכשאמר למוכר שהוא שלוחו של פלוני כאילו אמר שהכל תלוי ברצון משלחו] כשלא סיפר לו, א""י.[וכתב הנתיה""מ שאפשר שגם הש""ך מודה לט""ז]<br>הסמ""ע סובר שא""י להשביעו, כיון שלוי לא היה מוכן ליכנס לשותפות ללא הפטור מהשבועה ושמעון הסכים לפוטרו כי ידע שלוי יביא רווחים ובאמת לוי הביא רווחים [- שהרי אם היו הפסדים, שמעון היה משלמם מדין שותף ששינה] ומה שיש לראובן להשביעו כי שמא היו יותר רווחים ואמדינן דעתיה דראובן שהתרצה לפטור את לוי מהשבועה כדי לקבל חלק מהרווחים שנוצרו ע""י לוי.[ע""פ הנתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שותפים ופרע לאחד-השותפים את חובו או שהודה לא' השותפים על חובו, האם  זה נחשב כמו שפרע או הודה לשותף הב'? ומה הטעם?    2]שותפים שחייבים כסף וא' השותפים נפטר, האם שותפו חייב לפרוע את כל החוב? ומה הטעם?  ומה הדין כששותפו התחייב שבועה והשותף שהתחייב נפטר או שהוא חשוד, האם  משביע את השותף הב'?	1.כן - כי ידו כיד חברו וכשקיבל או הודה לא' מהם כאילו קיבל או הודה גם לב'.<br>2. כן - כי השותפים ערבים זה לזה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לא - לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שחייבים להם כסף ונכתב השט""ח ע""ש א' השותפים:1] האם הלוה יכול לפרוע לשותף שהחוב רשום ע""ש רק חצי מהחוב כדי לפרוע לשותף הב' חצי מהחוב?   2] האם יש זכות לשותף שהחוב לא רשום על שמו לגבות מהלוה?"	1. 2.לא.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לא - לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג' אחים שרוצים לתבוע אחד, האם יש זכות לנתבע לדרוש מהם שימנו נציג מטעם ג' האחים כדי שרק א' יתבענו או שלכל אחד בפני עצמו יש זכות לתובעו?	יש זכות לכל אחד לתובעו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לא - לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חוב שחייבים לשותפים והלוה פרע רק חצי-חוב כי הוא טוען שהשותף הב' חייב לו בשיעור של חצי-החוב והשותף מכחיש: 1]מי מקבל את חצי-החוב שפרע הלוה?                   2]האם השותף יכול להשביע את שותפו שהוא לא חייב ללוה או להחרימו - כשהלוה הוא גוי, וכשהלוה הוא יהודי?	1. חולקים בשוה את הפרעון ואת ההפסד של חצי-החוב שלא פרע.<br>2.כשהלוה יהודי - יכול להשביעו, כשהלוה גוי - לא משביעו כי אין משביעים אלא כשהוא ודאי אבל מחרימו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שחייב לו כסף אדם שיש לו שותפות, האם מותר לו לתפוס מהחפצים שהחייב לו שותף בהם עם אחרים: 1]חפצים שידוע שהם שייכים לשותפות ובא לתפוס מהשותפים?                 2]חפצים שלא ידוע שהם שייכים לשותפות והתופס טוען אינני מאמינכם שאתם שותפים בו וסבור אני שזה שייך רק למי שחייב לי?               3]כשבא לתפוס מהבית של מי שחייב לו?          4]כשתופס כסף מרשות-השותפים? ומה הנידון בזה?	"1. הש""ך כתב שלא - שהרי אף אם נכונים דבריו שחייב לו, כיון שהתופס לא מברר דבריו ובתפיסתו נוצר הפסד לשותפים, השותפים יחלוקו שתיהם בשוה בהפסדים.   2.כן. [ש""ך]                    3.כן.[נתיה""מ]                         4.הדברי ריבות כתב שיכול - כיון דזוזי כמאן דפליגי דמי, שפיר הוא תופס את חלקו של השותף שיכול לחלוק את השותפות לבד, אבל הש""ך חולק - כי אע""פ שלשותף יש זכות לחלוק, לאדם זר אין זכות לחלוק לו את השותפות בעל-כרחו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לו	שים לב האם תשובתך לשאלה 4 מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שלא מצרפים גוי לשותפות: 1]האם הוא מעיקר-הדין או שזה רק מידת-חסידות? ומה העניין בזה?     2] בדיעבד כשעשה שותפות עם הגוי, האם יכול להשביע את הגוי? ומה הטעם?	"1.מידת-חסידות - כדי שבזמן שיהיה ויכוח ביניהם, לא ישמע על ידך שבועה לע""ז.     2. כן - משום הפסד-ממון הקילו בו, כי פשטותו של הפסוק בא להזהיר רק את היהודי שלא ישבע בע""ז אך לא שלא ישבע בו גוי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן ושמעון שותפים במשכון ושתיהם הניחו את המשכון אצל גוי ושמעון שהוא א' השותפים על דעת עצמו [-בלי לקבל את הסכמת ראובן] ציוה את הגוי שישאיל את המשכון ללוי והמשכון נגנב מלוי: 1] מי חייב לשלם את המשכון שנגנב?   2] מאיזה טעם חייבים לשלם? ומה הדין כשבאו עדים שהמשכון נגנב מלוי באונס?   3]כששמעון ציוה את הגוי שלא ישאילו ללוי אלא יפקידו ברשות לוי וכן עשה, מה הדין כשאח""כ באו עדים שנאנס המשכון מלוי?"	"1. שמעון ולוי - וראובן רצה גובה משמעון רצה גובה מלוי. <br>2. לוי חייב מדין שואל שחייב באונסין, ושמעון חייב מדין שליחות-יד שע""ד עצמו השאיל משכון של שתיהם, ומה""ט לא אכפ""ל ששלח""י ע""י גוי - כי פ' שליחו""י איננה בגדר השליחות.                <br>3.שמעון פטור - כיון שלא ציוה להשאילו אלא להפקידו, אי""ז נחשב לשליחו""י אלא לשומר שמסר לשומר שהדין הוא שאם באו עדים שנאנס, פטור, [ולוי לכאורה גם   פטור שהרי הוא לא שואל]              [נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותף שאמר לשותפו: ""כל מה שתעשה בשלך תעשה בשלי"" והשותף פטר את החייבים להם כסף, האם חייב השותף הפוטר את ההפסד מזה?"	כן - שהרי לא התכוון לזה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סוכן קנה סחורה וסיכם עם בעל-הסחורה שיחלוק עמו ברווחים ובזמן שמסר לו את הסחורה שקלו אותה, כשבא הסוכן למכור את הסחורה הוא מגלה שבכמות-הסחורה חסר במשקל [-ולא ברור כיצד נחסר], מי מפסיד את חוסר המשקל:1]כשהמוכר מאמין לסוכן או שברשות-הסוכן כסף של המוכר?      2] כשאינו מאמינו וגם אין ברשותו כסף של המוכר?	"1.שתיהם - כיון שהם נחשבים לשותפים ויכול להשביעו שלא שלח בו יד ולא פשע בו.   2.אינו נאמן להוציא  מחברו אף כשישבע.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן ושמעון שותפים, שמעון קנה סחורה מגוי וסיכם עמו שלוי הקונה ממנו [-משמעון] את הסחורה ישלם לגוי ודרש הגוי ששמעון יתחייב לו בשטר שאם לוי לא ישלם לו הוא ישלם לו ושמעון התחייב לגוי בשטר, כשחולקים את השותפות דורש שמעון מראובן שיתחייב לו שאם לוי לא ישלם לגוי שישתתף עמו בתשלום לגוי וראובן אומר שהוא ישלם אך לא מעוניין להתחייב בשטר על זה, האם לשמעון יש זכות לכוף את ראובן שיתחייב לו על זה בשטר?  ומה הטעם?	"כן - כי מה ששמעון התחייב בשטר לגוי הוא רק בגלל שהוא זה שקנה את הסחורה [- ולא שחייב א""ע בחיוב שלא היה עליו לחייב א""ע], ואילו ראובן היה קונה את הסחורה מהגוי, הוא היה מתחייב בשטר לגוי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לז ולח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן ושמעון שותפים שמעון קנה סחורה מגוי והטעה את הגוי בתשלומיו והניח את הרווח מהטעייתו בקופת-השותפות, וירא שמעון שהגוי יבחין בהטעייתו ויתבע ממנו ולכן בזמן חלוקת-השותפות דורש שמעון מראובן שיתחייב לו בשטר שאם הגוי יתבע ממנו שהוא ישתתף עמו במה שיצטרך להחזיר לגוי: 1] האם מחוייב ראובן להתחייב לו? ומה הטעם? 2] אם לא, מה שמעון יכול לחייב את ראובן לעשות לו עבור זה?	1. לא - כיון ששמעון אין עליו שטר שאפשר לחייבו על פיו, אין זה דומה למקרה הקודם כשקנה מהגוי ונתן שמעון לגוי שטר שיוכל לחזור אליו כשלוי לא ישלם לו.   <br>2.ראובן יודה בפני 2 עדים שבחלוקת-השותפות קיבל בחלקו את הרווח מהטעיית הגוי ועדים יכתבו את הודאתו והוא יחתום על זה ושמעון ישמור ברשותו את השטר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לז ולח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן ושמעון שותפים, שמעון קנה סחורה מגוי וסיכם עמו שלוי הקונה ממנו [-משמעון] את הסחורה ישלם לגוי ודרש הגוי ששמעון יתחייב לו בשטר שאם לוי לא ישלם לו הוא ישלם לו ושמעון התחייב לגוי בשטר,  מה הדין כששמעון שילם לגוי בגלל שהגוי טען לשמעון שלוי לא שילם לו ושמעון מביא עדים ששילם לגוי אך הגוי לא הביא עדים שלוי לא שילם לו, האם זה דומה למה שמצינו שהלוה משלם לערב את כל ההוצאות שנגרמו לערב מחמת הלוואתו [- 1 מתוך 2 חילוקים]?	"פטור - א]הסמ""ע כתב כיון שלא שכיח שלוי לא ישלם לגוי, לכן אנו אומדים שראובן לא התחייב לשמעון על מקרה שלא שכיח.<br>ב]הנתיה""מ מחלק שרק בערב יש אומדנא דמוכח שהלוה הסכים להשתעבד לכל ההוצאות של הערב כי הערב עושה טובה בחתימתו, משא""כ כששמעון קנה מהגוי, מדובר במקרה ששמעון קנה מהגוי לא בידיעת-ראובן, וכשהגוי גבה משמעון בלי לברר שלא שילמו לו, זה מוגדר שלקח ממנו בעלילה,  ולכן אין אומדנא דמוכח שראובן הסכים להתחייב על זה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לז ולח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכמו ראובן ושמעון להלוות בריבית לגוי סך 10,000$ וראובן הלוה לגוי את חלקו סך 5,000$ ואמר הגוי שא""צ יותר ללות וביקש ראובן משמעון שיתן לו את חלקו סך 2,500$ כדי שהם יהיו שותפים בהלואה:1]] מה הדין כששמעון דחה את ראובן ואמר שיתן לו בהמשך? ומה הטעם?   2] מה הדין כששמעון אמר שלא ישתתף עמו?"	1. חולקים בשוה ברווחי-הריבית , כי בזמן שהלוהו, נחשב שראובן עשה גם את שליחותו של שמעון להלוותו.                2. ראובן מקבל את כל הרווחים שהרי שמעון יצא מהשותפות - שהרי הוא התנגד להלוות את הגוי.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מא ומב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ביקש מחברו שישלח לו סחורה מחו""ל ולא אמר לו שמקבל ע""ע את אחריות-הדרך וטבעה הספינה עם הסחורה:1] האם המבקש מחברו צריך לשלם על הסחורה? ומה הטעם?  2]כשהמבקש אמר לו שאחרי שיביאנה יקנה ממנו?"	"1.כן - כי מיד כשקנאה עבורו, זה נחשב כמו שהלוהו את הכסף ששילם על  הסחורה.[נתיה""מ]     2. פטור - שהרי סיכם עמו שלא קונה ממנו עד שיביאנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף כד כה וכו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים באים לחלוק את השותפות וטוען השותף על כסף מסויים שהוא לא שייך לשותפות אלא לאדם אחר, האם נאמן:1] כשניזון מכספו הפרטי?    2]כשניזון מכספי-השותפות אבל את שאר ההוצאות חוץ ממזונות לוקח מכספו הפרטי?   3] כשלוקח את כל הוצאתיו מכספי-השותפות אך את אותו סכום שטוען שהוא שייך לפלוני היה יכול לקחת אותו מהשותפות בלי ששותפו ירגיש בזה?    4] מתי לא  נאמן?	1. 2.כן - ומטעם מיגו שהיה אומר שהכסף שייך לו להוצאותיו הפרטיים.<br>3.כן - ומטעם מיגו שהיה לוקחו בצינעא ונותן לו.             4. כשאין לו מיגו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים ונפטר א' השותפים ורוצים השותפים לקחת את כל הכסף שברשות-היתומים, כיצד יוכלו לקחת מהם אותו?	יביאו ראיה שהוא שלהם.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א' השותפים הניח את סחורת-השותפות בחנותו העומדת להשכרה או העמיס את סחורתם ברכבו העומד לנשיאת-סחורות: 1]האם מקבל דמי-שכירות של החנות/הרכב?   2]האם מקבל גם שכר-טירחה על העמסתו?	"1.כן.                    2.נחלקו הפוסקים, דעת החות-יאיר וכך פוסק הנתיה""מ להלן סימן קע""ז [סק""ד]  שלא מקבל כי כך הוא דרך-השותפות שלפעמים א' יותר טורח, דעת היעב""ץ והחת""ס כאן בחידושים שמקבל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מו/סעיפים מד ומה	בשאלה 2 שים לב האם תשובתך מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שותפים שנשבה א' מהם, האם חייבים לפדותו מקופת-השותפות:1] כשיש מנהג בדבר?  2]כשאין מנהג וכבר פדאוהו ובשעת-החלוקה רוצים לנכות מרווחיו?    3] א' השותפים קיבל עסק והשר שבאו ודרך בני-העיר שפודים א""ע מהעסק, האם עליו להחזיר לשותפות את מה שלקח?"	1.כפי המנהג.    2. כיון שהם היו פטורים לפדותו ולכן יכולים לקזז מרווחיו את מה שהוציאו לפדיונו.    3.לא - כיון שהדרך להוציאו מהשותפות, זה כמו הוצאות של השותפות.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שלח שליח וקיבל המשלח ע""ע לפדותו מכל היזק שיהיה לשליח ובדרך תפסו את השליח, האם מחוייב המשלח לפדותו? ומה הטעם?"	"פטור - כי לא קיבל ע""ע להצילו אלא מאונסים שכיחים ותפיסתו מוגדרת לאונס שלא שכיח."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלח את חברו לעשות לו עבודה מסויימת בחינם - כמו להביא סחורה ממקום מסויים שנחשבת לקבלנות ושבאוהו בדרך, נחלקו הראשונים האם המשלח מחוייב לפדותו: 1]מה הם הסברות בנידון? ומה ההלכה למעשה?   <br>2]מדוע אין לו פטור מדין מתה מחמת-מלאכה? 3] ומדוע אין לו פטור מדין בעליו עמו?   4]כשפדאו המשלח מכספו הפרטי, האם מחוייב השליח להחזיר לו?	"1.נחלקו הראשונים והרמ""א מביא את 2 השיטות האם נחשב שהמשלח שאל את השליח ולכן חייב המשלח בחיובי אונסין של השליח, ולמעשה דעת הט""ז שפטור והנתיה""מ כתב שא""א להוציא ממון מהמשלח.    2. הנתיה""מ כתב שבאמת דין זה שנוי במחלוקת-הראשונים ולשיטת השו""ע בהלכות שואל אפילו אם נחשיב את המשלח לשואל את גופו, יש לו פטור של מתה מחמת-מלאכה,  ושיטה זו סוברת כשיטת הרמ""א שאין לו פטור משום שהיה יכול להיתפס אף שלא באמצע הליכתו לשליחותו, אין זה נחשב מחמת-מלאכה    אבל החת""ס כתב שלא נחלקו הראשונים כלל כי כשנתפס מחמת השליחות לכו""ע פטור - ומדין מתה מחמת-מלאכה, והראשונים שחייבוהו מדברים כשנתפס שלא מחמת השליחות.           3. וכמו כן כתב הנתיה""מ שלשיטת השו""ע אף אם נחשיב את המשלח לשואל,  יש לו פטור מדין בעליו עמו - שהרי בזמן שהמשלח שאל את גופו של השליח משועבד השליח למשלח לעשות לו את שליחותו, ושיטה זו סוברת כשיטת הראשונים שהשליח נקנה באמירתו ובהסכמתו להיות שליח והמשלח שאל את גופו כבר בשעת הסכמתו ורק כשהתחיל לעשות את שליחותו, השליח נעשה משועבד למשלח, נמצא שקדם החיוב אונסין של המשלח לשיעבוד שהשתעבד השליח למשלח . 4. לא - כי יכול קים לי כדעת המחייבים וכמו""כ יתכן שפדאו בשביל עצמו כיון שבגרמתו הוא נתפס."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלח את חברו לעשות לו עבודה מסויימת ושבאוהו בדרך, האם המשלח מחוייב לפדותו: 1]כשהשליח מקבל שכר? ומה הטעם?         2] כשלא מקבל שכר ועבודתו היא לפי יום שלם? ומה הטעם?          3]כשלא נשבה אלא ניזוק בגופו?	"1.לא - כי ע""י קבלת-השכר, דינו כש""ש ואין חיוב אחריות של גניבה ואבידה על אדם שהרי היה לו לשמור על עצמו. [נתיה""מ]                              2.לא -  כי אין חיובי שמירה על עבדים וכן לא על פועל שאע""פ שהוא יכול לחזור בו מעבודתו, כל זמן שהוא לא חזר בו הוא כמו עבד .[נתיה""מ]<br>3.כתב הסמ""ע שלכו""ע פטור ולא נחלקו הראשונים אלא כשנשבה - שהוא נזקי גופו אך לא בנזקי ממונו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן ושמעון שותפים, שמעון  הכניס את לוי לשותף כיון שהיה בזה תועלת-לשותפות ובלי להודיע לראובן ולוי השקיע כסף בשותפות וגם עבד בשותפות, כמה רווחים לוי יקבל: 1]כששמעון התחייב ללוי שיקבל רווחים מסויימים?  2]כשלוי השקיע פחות כסף משאר-השותפים ולא התנה עמו כלום על הרווחים? [3 שיטות]	"1. כמה שהתחייב לו.                                                       2.נחלקו הפוסקים, דעת הסמ""ע שגם כשלוי השקיע כסף פחות משאר השותפים הם חולקים בשוה,<br>דעת השער-המשפט שרק שמעון יחלוק עמו בשוה אבל ראובן שלא ידע שהכניס את לוי, יחלוק עמו לפי ערך הכסף [-אחוזים] שהביא,<br>ודעת המשפט-שלום והערוה""ש, שהכל לפי ראות עיני הדיין שאם לוי הוא חריף ובקי היטב בעניני משא-ומתן יתכן שאע""פ שהשקיע פחות מהשותפות התועלת שהוא מביא שוה אף לחלוק עמו בשוה, ואם לא, רק עם שמעון שהכניסו לשותפות יחלוקו בשוה ואם ראובן יחלוק לוי לפי אחוזים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים סיכמו ביחד לקנות סחורה מסויימת ואחד השותפים שילם על כל הסחורה: 1] האם יכול לכוף את שותפו לשלם את חלקו?    2]כשאינו רוצה לשלם - האם יכול לחלק את השותפות ולסלק את שותפו מהשותפות?	1.2. כן - כי בהסכמת שתיהם קנו את הסחורה, והשותף ששילם נחשב שהלוה לשותפו את מה שהוא צריך לשלם, וכשאינו רוצה לשלם זה נחשב כמו שותף ששינה בפסידא דלא הדר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מא ומב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]השתתף ביחד עם כל בני-העיר בתרומת ס""ת לביהכנ""ס והתנה עם הגבאים שכשיעזוב את העיר יחזירו לו את כל מה שתרם, אחרי 20 שנה התורם עזב את העיר ובינתיים התייקר הס""ת והוכפל השווי של מה שתרם, האם ישלמו לו כמה ששוה היום או כפי מה שתרם? ומה הטעם?<br>2] שתים קנו בית בשותפות למשך 10 שנים וסיכמו שאם בתוך ה-10 שנים א' מהם ירצה לצאת מהשותפות ולקבל את חלקו יתן לו את חלקו ואחרי 8 שנים א' מהם רוצה לקבל את חלקו והתייקר הבית, האם יתן לו את הסכום שנתן או כפי מה ששוה היום?             3] מה החילוק ביניהם?"	"1.את אותו סכום שתרם, והטעם מבאר הט""ז שיש לנו ספק-השקול מה באמת התכוונו בזמן ההתחייבות, ולכן משלמים לו את מה שתרם ואומרים לו תביא ראיה שהתכוונו שנשלם לך יותר.<br>2.כפי מה ששוה היום - כי בפשטות השותפים חולקים לפי מעותיהם ולא הוצרכו להתחייב לו על כך אלא כדי שיוכל לצאת מהשותפות בתוך ה-10 שנים אף באמצע ה-10 שנים, ולכן אע""פ שסיכמו שיתן לו את חלקו, אין זה בא לגרע את הפשטות שחולקים לפי מעותיהם אלא להוסיף את האפשרות לצאת באמצע השותפות."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לט/ס""ק עב/סעיף מ"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן ושמעון יש להם שותפות בשטר-חוב ולשתיהם יש חוב למס ולקחו מראובן את השטר-חוב בגלל חובו במס ופטרוהו מחובו במס ועי""ז אם ירצה שמעון הוא יוכל להיפטר גם הוא מחובו במס, האם ראובן מחוייב לשלם את חלקו של שמעון בשט""ח כיון שלקחו את השט""ח בגלל חובו או שראובן יכול לדרוש משמעון שישתמש עם השט""ח לפוטרו מתשלומי-המס?"	"ראובן חייב לשלם לשמעון את חלקו - כיון שהשתמש גם בשט""ח בחלק של שמעון כדי לפרוע את החוב שיש לו במס, וא""י לכוף את שמעון לפרוע גם את חובו במס."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לט/ס""ק עב/סעיף מ"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן קנה סחורה ב1,200 ואח""כ הכניס עוד 3 שותפים לסחורה שכבר קנה וכל שותף שילם 300 והוזלה הסחורה ל800 ולכן מוטל על 3 השותפים לחלוק בשוה בהפסד של ה-400  - שכל שותף ישלם לראובן 100 אך מכיון ש-2 שותפים חששו שהסחורה עוד תוזל הם רצו לצאת מהשותפות וכדי שראובן יסכים להוציאם מהשותפות הוסיפו לראובן 50 = ס""ה שילמו שתיהם לראובן 300 ויצאו מהשותפות, האם השותף ה-3 מחוייב לשלם לראובן את ה-100 או שיכול להיפטר כיון שראובן כבר קיבל את ה-300 שהיה אמור לקבל מהשותפים?     1]כשראובן הכניס את כל שותף בפני עצמו? ומה הטעם?            2]כש-3 השותפים נכנסו ביחד לשותפות? ומה הטעם?"	1.לא - כיון שהתוספת של ה-50 באה כדי שראובן יאשר להם לצאת מהשותפות, ולא מגיע לשותף ה-3 חלקים מהרווח בזה - שמכיון שהשותפים שיצאו לא היו צריכים לקבל מהשותף ה3 הסכמה ממנו, שהרי ראובן הכניס את כל שותף בפני-עצמו.     2. כן - כיון שהם השתתפו ביחד ו-2 השותפים צריכים לקבל מהשותף ה-3 את הסכמתו לכך, התוספת ששילמו נחשב כאילו ראובן הוא שליח של השותף ה-3  לקבל את הרווח לכסות את ההפסד.	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לט/ס""ק עב/סעיף מ"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	3 שותפים שא' מהם רוצה למכור את חלקו לא' מהשותפים ואותו שותף יהיה לו 2/3 בשותפות, מהי סברת מחלוקת-הפוסקים האם השותף שלא קונה את החלק של אותו שותף יכול להתנגד?	"נחלקו הפוסקים, הש""ך סובר שא""י - שהרי השותף שנכנס מקבל ע""ע את כל הסיכונים והסיכויים ל2/3 מהשותפות, והנתיה""מ סובר שיכול להתנגד שהרי 3 שותפים יש להם יותר כח-עבודה מ2 שותפים ויציאתו מהשותפות עלולה להוריד בתפוקה של כח-העבודה שלהם."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לט/ס""ק עב/סעיף מ"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל מחברו סחורה בשווי 1,000 ע""מ למוכרה במקו""א וסיכמו שהם יחלוקו בשוה בכל הרווחים שיקבל מ-1,000 ומעלה, ולפני שיצא למוכרה הוזלה הסחורה ל-750 ומכרה במקו""א ביותר מ-1,000:     1]כשחולקים ברווחים האם יחלוקו כפי מה שסיכם עמו מ-1,000 או כפי מה שהסחורה היתה שוה בזמן שיצא מהעיר מה-750 ואילך? ומה הטעם?      2]האם מחמת זה בעל-הסחורה יכול לחזור בו? ומה הטעם?"	"1.כיון שהמוכר אין לו רשות למוכרה בתוך העיר, אמדינן דעתייהו שלא מתחילה השותפות ביניהם אלא רק בזמן שמוציא את הסחורה מהעיר, ולכן עלינו לשום כמה היתה שוה הסחורה בזמן שיצא מהעיר הן כשהוזלה והן כשהתייקרה ומהשווי הזה עליהם לחלוק בשוה.            2. כן - שהרי בבעלמא כשסיכמו על מקח שיש בו איסור, קיי""ל שיכולים לחזור בהם, וה""נ עכשיו שהשתנה המחיר של סחורה אסורים לחלוק עמו בשוה בכל הרווחים שיהיו מ-1,000 אלא חייבים לחלוק רק ברווחים שיהיו מהשווי שהיה לסחורה בזמן שהוליכה, ולכן יכול לחזור בו."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף לט/ס""ק עב/סעיף מ"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היו שותפים בחוב וא' השותפים שהיה ערב על החוב, חייבו השר לפטור את כל החוב, מי מפסיד מהחוב?	שתיהם - כיון שמחל באונס.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מא ומב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שותפים בסחורות שמוכרים סחורות ומתחלקים ברווחים ולא' השותפים היו הוצאות מיוחדות מחמת המכירה, האם הוא יכול לקבל את ההוצאות מקופת-השותפות, כשהוצאותיו היו:1]קניית בגדים כדי שיראה בעיני-הסוחרים טוב?    2]של מזונות במחיר יקר מחמת שהמחיר בדרכים למכירת-הסחורה יותר יקר מהמחיר בעיר והלך לשם רק עבור מכירת-הסחורה של השותפות?   3]של מזונות במחיר יקר מחמת שהמחיר בדרכים למכירת-הסחורה הוא יותר יקר מהמחיר בעיר ובין-כך היה צריך ללכת הלך לשם עבור עסקיו הפרטיים?  4] את ההוצאות של המזונות הרגילים שיש לו בכל השנה?	"1. כן.[חות-יאיר המובא בחת""ס על השו""ע]           2.כן.[ט""ז]          3.נחלקו הפוסקים, דעת הסמ""ע שלא - כיון שההוצאה הזו היא לא מחמת-השותפות שהרי בין-כך היה הולך לשם, דעת הט""ז והנתיה""מ שאם נוצר לשותפות רווח מהמכירה הזו, מקבל - כי זה לא גרע מיורד שצריכים לשלם לו דמי-הנאה.                        4. לא .[שו""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף מו/סעיפים מד ומה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]א' השותפים חילק לשותפו את רווחיו, האם השותף הב' שעדיין לא חילק את רווחיו יכול לחזור בו?          2]מה הדין כשעדיין לא חילק את רווחיו, האם כשא' מהשותפים רוצה לחזור הוא יכול גם כשהגיע התאריך שבו הם סיכמו שבו הם יחלקו את הרווחים?	"1.לא - שאל""כ לקתה מדת-הדין - שהרי בוודאי השתתפו על דעת ששתיהם ירויחו זה מזה.<br>2.כשא' השותפים עדיין לא חילק לשותפו את רווחיו, שתיהם יכולים לחזור בהם [-כלפי רווחים שמכאן-ולהבא]  אף בתאריך שבו הם אמורים לחלק את הרווחים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"א]אלו 5 קנינים מועילים לעשות לכל סוגי-השותפויות ולכו""ע הם חלים?<br>ב]איזה קנין לכו""ע הוא מועיל אך רק לשותפות של מטלטלים ולא לשותפות  של כסף?<br>ג]אלו 3 קנינים נחלקו הפוסקים בכל סוגי-השותפויות האם הם מועילים?"	"א] 1. 2.יעשו הגבהה או משיכה בכסף/בסחורה - במה שהם רוצים להיות שותפים. 3.בקנין חצר - ע""י שהשותפים ישכרו מקום ויניחו בו את מה שהם רוצים להיות בו שותפים. 4.עירוב-הסחורה.  5. כשכותבים בשטר שהם מתחייבים לשלם א' לב' סך כך וכך, כתב הט""ז שזה מועיל.<br>ב]קנין סודר.<br>ג. 1.כשכותב בשטר שהם מקבלים על עצמם חרם ושבועה-חמורה, לדעת הלבוש והסמ""ע מהני, לדעת הט""ז לא מהני.        2.  עירוב-הסחורה לכו""ע מועיל, אך נחלקו הפוסקים כשכל אחד מהשותפים נתן אותו סוג מטבע ועירבו את הכסף - האם מועיל העירוב מעות, לדעת הסמ""ע לא מועיל - כיון שאין עדיפות לבנ""א לא להקפיד לשמור רק על המטבע שלהם והעיקר הוא השווי של אותם מטבעות, אין ראיה שכונתם היתה לשם קנין-שותפות ולדעת החזו""א מועיל.        3.כשנשאו ונתנו, לדעת הסמ""ע לא מועיל ללא עירוב- פירות, לדעת הט""ז מועיל עירוב לבד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שותפים/סימן קעו/סעיף ב		
